חוקרים בריטיים חושבים, שהפרעת דחק חריפה (acute stress disorder) לא שונה משמעותית מהפרעת בתר-חבלתית (PTSD – post-traumatic stress disorder), בכדי להצדיק אבחנה נפרדת.
כעת, מבדלים את ההפרעת הדחק החריפה מהפרעת הבתר-חבלתית בכך שהפרעת דחק חריפה נמשכת פחות מחודש ומכילה סימנים דיסוציאטיבים. Chris Brewin מ- University College London וחב’ חקרו חשיבות מרכיבים אלו במתן תוקף של המשגה המודנית בהבחנה בין הפרעת דחק חריפה ובין הפרעת בתר-חבלתית.
כדי להעריך חפיפה בין הפרעות אלו והיכולת לנבא סיכוי להתפתחות הפרעה בתר-חבלתית כחצי שנה לאחר אירוע טראומתי, החוקרים בדקו 157 קורבנות תקיפה אלימה תוך חודש לאחר האירוע, ושוב בדקו 87.9% מהמדגם בעוד כ-6 חודשים.
התברר, כי כעבור חודש לאחר האירוע, 19.1% מהאנשים גילו סימני הפרעת דחק חריפה, וכ-21% גילו סימני הפרעת בתר-חבלתית, כאשר התאמה בין שני קבוצות האלו היתה 95%.
בעוד שבכחצי שנה לאחר אירוע טראומתי, 18% מהאנשים גילו סימני הפרעת בתר-חבלתית, כאשר 57% מהנבדקים בקבוצה זאת אובחנו עם שתי הפרעות אלו בתחילה, 50% אובחנו רק עם הפרעת דחק חריפה, 40% אובחנו רק עם הפרעת בתר-חבלתית, ב9.9% לא אובחנה פתולוגיה חרדתית.
החוקרים מציינים, כי קיום הפרעת דחק חריפה בהתחלה מנבא נכון סיכון להתפתחות הפרעת בתר-חבלתית לאחר כחצי שנה בכ-82%, כאשר נוכחות הפרעת בתר-חבלתית כבר בהתחלה מנבאת נכון סיכון להתפתחות הפרעה בתר-חבלתית לאחר כחצי שנה בכ-83% מהאנשים.
במאמרם, אשר התפרסם ב- American Journal of Psychiatry החוקרים מציינים, ש”יכולת הפרעת דחק חריפה בהתחלה מנבאת נכון סיכון להתפתחות הפרעת בתר-חבלתית לאחר כחצי שנה אינה תלויה בנוכחות סימנים דיסוציאטיבים”. לפי דעתם, סימנים דיסוציאטיבים הינם שכיחים כתגובות בלתי ספציפיות למצבי דחק שונים. כמו כן, לפי דעתם, חפיפה משמעותית בין שתי האבחנות מעלה שאלה וספק בצורך להמשך אבחון מלאכותי בין שתי ההפרעות.
הערת העורך חשיבות מחקר זה הינה קודם כל בהעלאת הוודאות למימדים של חפיפה בין הפרעת דחק חריפה ובין הפרעת בתר-חבלתית. יכולת לזהוי קורבנות אסון אשר הינם פגיעים ורגישים יותר ולכן נתונים לסיכון גבוה יותר להתפתחות הפרעת בתר-חבלתית במועד מאוחר יותר, מעלה את הסיכוי להתחיל לטפל בהם בשלבים מוקדמים של ההפרעה.
מאמר מקור:
Chris R. Brewin, Ph.D., Bernice Andrews, Ph.D., and Suzanna Rose, Ph.D. Diagnostic Overlap Between Acute Stress Disorder and PTSD in Victims of Violent Crime Am J Psychiatry 160:783-785, April 2003 Am J Psychiatry 160:464-468, March 2003
כמו כן, ברצוני למשוך תשומת לבכם לביבליוגרפיה נוספת (כולל מאמרים שלמים ללא תשלום!) למעונינים לדעת יותר על הנושא של הסקירה:
Classen C, Koopman C, Hales R, Spiegel D: Acute stress disorder as a predictor of posttraumatic stress symptoms. Am J Psychiatry 1998; 155:620-624[Abstract/Free Full Text]
Harvey AG, Bryant RA: The relationship between acute stress disorder and posttraumatic stress disorder: a 2-year prospective evaluation. J Consult Clin Psychol 1999; 67:985-988[CrossRef][Medline]
Harvey AG, Bryant RA: Two-year prospective evaluation of the relationship between acute stress disorder and posttraumatic stress disorder following mild traumatic brain injury. Am J Psychiatry 2000; 157:626-628Abstract/Free Full Text
Brewin CR, Andrews B, Rose S, Kirk M: Acute stress disorder and posttraumatic stress disorder in victims of violent crime. Am J Psychiatry 1999; 156:360-366 Abstract/Free Full Text
Marshall RD, Spitzer R, Liebowitz MR: Review and critique of the new DSM-IV diagnosis of acute stress disorder. Am J Psychiatry 1999; 156:1677-1685Abstract/Free Full Text
Foa EB, Riggs DS, Dancu CV, Rothbaum BO: Reliability and validity of a brief instrument for assessing post-traumatic stress disorder. J Trauma Stress 1993; 6:459-473
Kushner MG, Riggs DS, Foa EB, Miller SM. Perceived controllability and the development of posttraumatic stress disorder (PTSD) in crime victims
Behav Res Ther. 1993 Jan;31(1):105-10
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!