פרופ’ זכריה מדר – האוניברסיטה העברית
מדברים בלהט וכנראה בצדק על תזונה ים-תיכונית כמתכון לשמירה על בריאות תקינה. לפני שאדווח על ממצאים אלו שהתפרסמו בעיתון . Nutr. Eur. J. Clin באפריל 2003, אני מבקש להביא מחקר אפידיומולוגי ארוך טווח שבוצע ע”י הקבוצה של Willett הידוע בשטח זה ואשר בחן את הקשר בין צפייה בטלוויזיה ופעולות התנהגותיות אחרות ובין הסכון להשמנה ולהתפתחות סוכרת מטיפוס 2 בנשים.
מחקר עוקבה (cohort) זה נערך בין השנים 1992 – 1998 ב- 11 מדינות בארה”ב. מחקר זה כלל 50,277 נשים עם BMI פחות מ- 30 וללא מחלות קרדיוסקולריות, סוכרת, או סרטן. המשתתפים נתבקשו למלא שאלון על צורת פעילויות גופנית ואחרות.
לבחינת מצב הסוכרת השתתפו 68,497 נשים שגם הוא לא אופייני בשום מחלה כולל סוכרת.
במהלך המעקב (6 שנים), 7.5% (מתוך 50,277); הראו BMI מעל 30. כאשר 1,515 נשים אובחנו כמקרים חדשים של סוכרת מטיפוס 2. נמצא קשר חיובי בין משך הצפייה בטלוויזיה והתפתחות השמנה וסוכרת. כאשר נערכה אנליזה מורחבת שהותאמה: לגיל, עישון, רמת פעילות גופנית, גורמי תזונה ומשתנים אחרים; צפייה בטלוויזיה של 2 ש’ ליום גרמה לעליה בסיכון ה- 23% ו- 14% בהשמנה ובסוכרת בהתאמה.
ישיבה של שעתיים ליום גרמה לעליה של 5 ו- 7% בסיכון להשמנה וסוכרת בהתאמה. לעומת זאת, עמידה או הליכה בבית (שעתיים ליום) מקטינה את הסיכון להשמנה וסוכרת ב- 9 ו- 12% בהתאמה. שעה ביום של הליכה מהירה מקטינה את הסיכון ב- 24% להתפתחות השמנה ו- 34% הפחתת סיכון לסוכרת.
נזכור אמנם שזה מחקר אפידיומולוגי המבוסס על שאלונים שלפעמים יכול לגרום “לפברוקים” ועם הרבה משתתפים. מענין, האם אנליזה זו תהיה תקפה גם בגברים. המסר הידוע: פעילות גופנית יומית וקבועה בלווי של אכילה לא מכל הבא לפה ללא ספק תמנע את הסיכון לשתי מחלות אלו הנפוצות ואם כל רע.
האם התזונה ים-תיכונית תסייע למסר שהזכרנו? המחקר שהוזכר לעיל אף הוא אפידיומולוגי (מחקר עוקבה) נערך ע”י קבוצת חוקרים מאירופה המכונה Gissi-Prevenzione (שם שניתן בעיתון Lancet ב- 1999) נערך ב- 172 מרכזים באיטליה עם 11,323 משתתפים גברים ונשים.
מטרת המחקר היתה לבחון האם המלצות (עצות) תזונתיות להעלות את צריכת המזונות הים-תיכוניים יובילו להורדת מקרי המוות אחרי infraction (MI) myocardial. לכל המשתתפים (11,323) עם ,MI הומלץ להעלות את צריכת הדגים, פירות, ירקות מבושלים וטריים וכן שמן זית. כמות נאכלת של מזונות אלו “חושבה” בתחילת המחקר ולאחר 6, 12 ו- 42 חדשים.
באופן כללי, כל המשתתפים נענו ושיפרו את מערך התזונה שלהם בהתאם להמלצה. נמצא, שמזונות אלו היו בקשר משמעותי עם ירידה בסיכון למוות (כתוצאה מ- (MI. לדיאטה המבוססת על המזונות שהוזכרו לעיל היה אפקט מגן גם בתת קבוצה כאשר פולחו לפי גיל, מין, עישון.
מסקנתם של החוקרים – חולים MI מגלים היענות להמלצה תזונתית זו ויכולים להפיק תועלת של הפחתת הסיכון למוות מוקדם יותר מ- .MI ללא קשר עם הטיפול הקונבנציונלי, מומלץ מאד במקרה הזה על התזונה הים-תיכונית.
מצורף בזה, הצגת נתונים אשר תעזור לפלח את התוצאות בעיקר את המזונות שיעזרו לאלו בינינו הממליצים על מרכיבי מזון בתזונה.
April 2003, Volume 57, Number 4, Pages 604-611 |
Mediterranean diet and all-causes mortality after myocardial infarction: results from the GISSI-Prevenzione trial
Figure 1 Percentage distribution of food frequencies, as recorded at baseline and 6, 18 and 42 months follow- |
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!