יעל בארי, עורכת מדור סיעוד / באדיבותן של עידית אושה וסמדר ורד
מבואדמיינו לעצמכם איך נראים חיים בתוך קליידוסקופ שבו קולות,תמונות ומחשבות מתחלפות במהירות, אתה עובר ממחשבה או מפעילות אחת לאחרת בקצב מסחרר שלא מאפשר לך להתרכז באורח מלא באף אחת מהפעילויות. יתכן שאתה כל כך שקוע במחשבותיך עד כי לא תבחין שמשהו מדבר אליך. זוהי הרגשתם של רבים הסובלים מתסמונת הפרעת קשב והיפר אקטיביות. לצופים מהצד, הסובלים מהפרעת קשב יראו שקועים בבולמוס של פעילות בלתי מאורגנת. באופן מפתיע, ישנן שעות בהן ההיפראקטיביים נראים בסדר, מה שגורם לרבים לחשוב שהסובלים מ ADHD מסוגלים לשלוט בהתנהגותם. כתוצאה מכל המתואר לעיל ברור כי התסמונת משבשת לסובלים ממנה את חיי היומיום, מפריעה להם ביצירת קשרים חברתיים וגורמת להם לפתח בעיות הקשורות בערך עצמי ירוד (מליניאק, 2001).
תאור התופעה Attention Deficit Hyper Activety Disorder
ההגדרה תסמונת לקות קשב והיפראקטיביות היא הפרעה התפתחותית של טווח קשב ורכוז, אמפולסיביות והיפראקטיביות שבה תופעות אלה, באופן ברור, אינן הולמות את הגיל המנטאלי של הילד. היא מתחילה בילדות המוקדמת, התופעות מתבטאות במצבים רבים. היא בדר”כ הפרעה כרונית ומתמשכת בזמן ואיננה תוצאה של פגיעות אחרות כמו: אחור שפתי, חרשות, עיוורון, אוטיזם או פסיכוזה של הילדות (ברקלי 1997).
התסמונת אינה מחלה גופנית מוגדרת אלא מורכבת מצרוף של מספר מאפיינים תפקודיים ותכונות אופי, הנובעות לרוב מהפרעה תפקודית של המוח. לכן לא מדובר על מחלה אמיתית אלא יותר במבנה האישיות של הילד המביא אותו לצורת התנהגות אופיינית (שופר, 2000).
היא מוגדרת כהפרעה נוירופסיכיאטרית המופיעה בילדים, מתבגרים ומבוגרים (Mea xu,2000). מקורה לא רק נוירולוגי אלא גם חברתי וזאת משום שאין מדובר רק בלקוי מוחי, אלא גם ביחסי גומלין בין זה הסובל מהתסמונת לבין החברה שמצפה ממנו להתנהגות מסוימת (Weaver,1994).
ניתן לדבר על ADHD כלקוי התפתחותי בשליטה העצמית. הוא מורכב מבעיות בטווח קשב, בשליטה בדחפים וברמת הפעילות אולם הוא מורכב גם מגורמים אחרים. בעיות אלה משתקפות בחוסר כוח הרצון של הילד או באי יכולתו לשלוט בהתנהגותו ולהכיר במטרות ובתוצאות. אין המדובר כאן רק בבעיה של קשב או של פעילות יתר. אין זה מצב זמני שיחלוף עם הגיל, שלב קשה אך נורמלי בילדות. הוא אינו נגרם בעקבות כשלון ההורים לחנך למשמעת או לשלוט בילד ואין זה סימן כל שהוא של רע מולד. ADHD הוא לקוי אמיתי, בעיה אמיתית ולעיתים קרובות מכשול אמיתי העשוי להיות שובר לב ומורט עצבים (ברקלי,1997). קל להבין מדוע הרבה אנשים מתקשים להתייחס ל ADHD כאל לקוי כמו עיוורון, חרשות, שתוק מוחין או לקויים גופניים אחרים. אין כל סימן חיצוני שמשהו אינו כשורה מבחינה גופנית במערכת העצבים המרכזית או במוח, ועם זאת פגם במוח הוא זה המביא לתנועה הבלתי פוסקת ולהתנהגות שאנשים אינם
יכולים לשאת בילד שיש לו ADHD (ברקלי , 1997 ; שופר, 2001 ; Contwell,1996). ניתן לאפיין תגובות אנשים מבוגרים להתנהגות ילד עם ADHD. תחילה הם מנסים להתעלם מן ההפרעות הבלתי פוסקות, מפליטת הערות ו”משבירת כלים”. לאחר מכן הם מנסים להפעיל סמכות על הילד וכשעדין הוא לא מגיב הרוב המכריע מחליט שהילד הרסני ופרוע במכוון. ולבסוף, רובם יגיעו למסקנה אחת בעייתו של הילד נעוצה בחינוכו הילד זקוק למשמעת רבה יותר, למסגרת נוקשה יותר ולהצבת גבולות, ויתכן שיגיעו למסקנה שהורי הילד לא מתפקדים.(הם מתירנים,לא אכפתיים,חסרי מוסר וכד’).
כעקרון כל הילדים שונים זה מזה ברמת הפעילות האופיינית להם וביכולת הלמידה, אולם יש טווח שמקובל כנורמה (גם אם קשה להגדיר את הנורמה בדייקנות). ולצד הנורמה קיימת קבוצת ילדים שאותם אנו רואים כיוצאי דופן וזאת בעיקר משום שרמת הפעילות שלהם גבוהה במיוחד, הם חסרי יכולת באופן בולט להתרכז בדבר אחד והם מרבים להשתובב ולעשות מעשי קונדס חסרי שליטה. לעיתים קרובות יכולת הלמידה שלהם נמוכה מן הנורמה, למרות שהאינטיליגנציה שלהם טובה וכן מתגלות תופעות אחרות (עליהם נדבר בהמשך). קבוצה זו מוגדרת כילדים לקויי הקשב וההיפר אקטיביים (ADHD). (מליניאק,2001).
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!