אדם שסוג הדם שלו נדיר מאוד, חפץ לתרום דם להצלת חיים, אך בכל פעם שהוא תורם הוא נחלש מאוד, באופן שאינו מסוגל לעשות מאומה. האם באופן זה הוא חייב לתרום דם או שעליו להימנע מכך?
אל המכון לרפואה והלכה ב’יד שרה’ הופנתה שאלה אקטואלית ומעניינת, כדלהלן:
כבוד הרב, אני נושא דם מסוג נדיר ופעמים רבות פונים אלי מארגון ‘מגן דוד אדום’ ומארגוני הצלה שונים בבקשה שאתרום דם עבור חולים ופצועים שיש סכנה לחייהם והם זקוקים בדחיפות לסוג הדם שיש בגופי. באופן עקרוני אני שמח מאוד לתרום לזולת ובפרט בתרומת דם המצילה חיים, אך לאחר כמה פעמים שכבר תרמתי דם נוכחתי לדעת שבכל פעם לאחר התרומה גופי נחלש מאוד ואני נזקק לכמה ימי מנוחה, ובכך אני מפסיד ימי עבודה ופרנסה.
שאלתי היא: האם ועד כמה אני מחויב על פי דין תורה להיות חולה ולהפסיד ממון עבור הצלת נפשות?
תשובה: בפעולת הצלת חיים מקיים האדם שלוש מצות מן התורה: א. “לא תעמוד על דם רעיך” [ויקרא יט, טז]. ב. “והשבותו לו” [דברים כב, ב] (פסוק זה נאמר במצות ‘השבת אבידה’, ובגמרא למדו מכך שאם יש חובה להשיב אבידת ממון, כל שכן שיש להשיב לאדם את אבידת גופו, כשהוא חולה או מצוי בסכנה). ג. “ואהבת לרעך כמוך” [ויקרא יט, יח].
הגמרא במסכת סנהדרין [דף עג עמוד א] מלמדת, שהחובה להציל חיים אינה רק באמצעות הגוף, אלא מחובת האדם אף להוציא מממונו עבור כך. ולאחר ההצלה חייב הניצול להשיב למציל את הממון שהפסיד עבור הצלתו (בבירור הלכה זו עיין שם בפסקי הרא”ש).
כמה כסף חייבים להוציא בשביל להציל חיים? פוסקי ההלכה נחלקו בזה. יש שכתבו, שמאחר שבחיוב זה יש איסור “לא תעשה” (“לא תעמוד על דם רעיך” כאמור לעיל), יש להוציא כל ממונו בשביל ההצלה. מאידך יש הסוברים, שאין חובה לבזבז יותר מחמישית נכסי האדם, כדין כל “מצוות עשה” שבתורה שאין חובה להוציא עבורן יותר מחומש. ואין זה דומה למצוות “לא תעשה”, לפי שבהימנעות מהצלת הזולת אין עשיית מעשה עבירה בפועל אלא הימנעות פאסיבית ממעשה המצוה, וחומרת “לא תעשה” היא רק כאשר עושה מעשה איסור בפועל (עיין בזה בספר פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה סימן קנז).
מורי ורבי הגאון הרב אלישיב זצ”ל פסק להלכה, שעבור הצלת נפשות יש להוציא ממון עד חומש מנכסי המציל ולא יותר.
כמו כן פסק מורי ורבי, שכאשר הצלת הזולת גורמת למציל שיהיה חולה באופן זמני, כמה ימים ולא יותר, החיוב עומד במקומו ואין זה פוטר מחיוב ההצלה, שמחלה זמנית אינה נחשבת ליותר מחמישית מהנכסים.
לסיכום: א. מאחר שתרומת דם מצילה חיים בוודאות, יש חיוב גמור מן התורה לתרום דם נדיר כאשר הדבר נצרך, אף שעל ידי כך התורם ייפול למשכב במשך כמה ימים ואף יפסיד ממשכורתו, שבודאי סכום זה פחות מחומש נכסיו.
ב. באופן שהתורם יודע למי מהחולים ניתנה תרומת הדם ויודע שהנתרם שומר מצוות, יכול לבקש ממנו לאחר שיחלים ממחלתו או מפציעתו שישלם לו את הפסד הממון שנגרם לו מחמת תרומת הדם.
הכותב – הרב יעקב וינר שליט”א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.
ניתן לפנות במייל machonr@yadsarah.org.il בטלפון 02-6444590, ובכתובת שדרות הרצל 124 ירושלים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!