בשחקני כדורגל עם גמישות יתר של המפרקים, מצב הקרוי Double Joined, קיים סיכון מוגבר לפציעות, בהשוואה לספורטאים אחרים עם פרקים פחות גמישים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Sports Medicine.
אבחנת תסמונת Benign Joint Hypermobility Syndrome נקבעת בנוכחות ארבעה מפרקים בעלי גמישות חריגה לפי בדיקות לכיפוף אחורי של הברכיים או המרפקים, כיפוף האגודל עד למגע עם האמה, כיפוף אחורי של הזרת מעבר ל-90 מעלות ומגע של כפות הידיים עם הרצפה ללא כיפוף הברכיים.
מפרקים בעלי גמישות-יתר אינם יציבים כמו מפרקים פחות גמישים, ולכן באופן תיאורטי, עשויים להיות פגיעים יותר לפציעות דוגמת נקעים. עם זאת, חוקרים הגיעו למסקנות סותרות באשר לשאלה אם ספורטאים עם גמישות יתר של מפרקים סובלים משכיחות גבוהה יותר של פציעות.
במסגרת המחקר הנוכחי עקבו החוקרים אחר 54 שחקני כדורגל מהליגה האנגלית הראשונה, במהלך עונה אחת. מבין השחקנים, 18 (שליש מהקבוצה) אובחנו עם גמישות-יתר של המפרקים. במהלך העונה, 18 הגברים הללו סבלו מ-72 פציעות (שיעור של 22 פציעות ל-1,000 שעות אימון ותחרות). להשוואה, 36 השחקנים ללא גמישות יתר של המפרקים סבלו מ-61 פציעות (שיעור של מעט יותר מ-6 פציעות ל-1,000 שעות). ההבדל הממוצע בשיעורי הפציעות (15.65 פציעות ל-1000 שעות) היה מובהק סטטיסטית (p=0.001).
מומחים בתחום כותבים כי ממצאי המחקר מצטרפים לעדויות לפיהן גמישות יתר כללית תורמת לפציעות ספורט.
הפציעות במסגרת המחקר היו ברובן קלות, דוגמת מתיחות שרירים או התכווצויות. עם זאת, חלק מהפציעות היו חמורות, כך שהשביתו את השחקנים לתקופה של לפחות 28 ימים. שחקנים עם גמישות יתר של המפרקים היו בסיכון גבוה בהרבה לפציעות חמורות.
12 מבין 18 הספורטאים סבלו לפחות פציעה חמורה אחת במהלך העונה, בעיקר קרע רצועה או סחוס של הברך. זאת בהשוואה לשניים מבין 36 ספורטאים ללא גמישות יתר.
באופן כללי, חוקרים עדיין אינם בטוחים כיצד בדיוק גמישות יתר של המפרקים מעלה את הסיכון לפציעות. בימים אלו נערכים מחקרים נוספים, הבוחנים את הנושא.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!