חדשות טובות לכל המכורים לחדרי כושר שאינם נראים בהכרח כמו דוגמנים: נראה כי כושר גופני חשוב יותר מירידה במשקל הגוף בכל הנוגע להפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה והפחתת שיעורי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם. הנתונים מבוססים על מחקר שמצא כי שימור ושיפור הכושר הגופני מלווים בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל-סיבה ותמותה בשל מחלות לב וכלי דם, זאת בניגוד לשינוי במדד מסת הגוף.
בנוסף, החוקרים מצאו כי בגברים בהם חלה התדרדרות בכושר הגופני במהלך מעקב ממוצע של 11 שנים, נרשם סיכון מוגבר משמעותית לתמותה קרדיווסקולארית, ללא תלות בשינוי בערכי BMI, כאשר נערכה השוואה אל מול גברים שנותרו בכושר גופני ירוד.
החוקרים התבססו על נתוני מחקר Aerobics Center Longitudinal Study, להערכת הנתונים אודות למעלה מ-14,000 גברים עם לפחות שתי הערכות רפואיות ומעקב ממוצע של 11.4 שנים מאז הבדיקה האחרונה. הם עקבו אחר שינויים בכושר הגופני ובמדדי BMI, במהלך תקופה של שש שנים.
מניתוח רב-משתנים המתוקן לגורמי סיכון שונים, כולל שינויים בערכי BMI, בקרב גברים ששמרו על רמת הכושר הגופני נרשמה ירידה של 30% ו-27% בסיכון לתמותה ותמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם, בהתאמה, בהשוואה לגברים בהם חלה התדרדרות ברמת הכושר הגופני. באלו בהם חל שיפור בכושר הגופני מתחילת המחקר, נרשמה ירידה של 39% ו-42% בסיכון לתמותה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהתאמה, בהשוואה לחולים בהם חלה התדרדרות בכושר הגופני עם השנים. כל שיפור של 1-MET (Metabolic Equivalent ) הביא לירידה משמעותית של 15% בסיכון לתמותה וירידה של 19% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם.
מנגד, לא נמצא קשר מובהק בין שינויים בערכי BMI ובין תמותה מכל-סיבה, אך בקרב גברים שעלו במשקל, נרשמה עליה של 39% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לגברים שירדו במשקלם, אם כי הקשר לא היה עוד מובהק לאחר תקנון לשינויים ב-Maximal MET. עליה של יחידה אחת בערכי BMI לוותה בעליה גבולית בתמותה מכל-סיבה ובתמותה קרדיווסקולארית, אך הקשר לא היה מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לשינויים ב-Maximal MET.
גברים שנכנסו לכושר או שמרו על הכושר הגופני נרשמה ירידה של 47% ו-48% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהתאמה, בהשוואה לגברים שנותרו בכושר גופני ירוד. בדומה, בגברים שנותרו בכושר גופני ירוד נרשמה ירידה של 41% ו-44% בסיכון לתמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם, בהתאמה. מעניין לציין, בגברים בהם חלה התדרדרות בתפקוד הלבבי-ריאתי נרשמה עליה של כמעט פי שתיים בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.89) בהשוואה לגברים שנותרו בכושר גופני ירוד.
מנגד, לא נמצא קשר בין שינויים בערכי BMI ובין תמותה, לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כולל שינויים בכושר הגופני.
בשורה התחתונה, פעילות גופנית הינה הגורם הבודד החשוב ביותר, הניתן לשינוי.
Circulation 2011
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!