בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis או RA), עם יכולת עצמית גבוהה יותר להקפיד על פעילות גופנית (כלומר, אמונה של האדם ביכולתו להקפיד על פעילויות מסוימות), סיכוי גבוה יותר להגשמת יעדי פעילות גופנית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מהולנד, שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research.
מהתוצאות עולה כי בחולים השמים דגש על היכולת העצמית, קביעת יעדים מציאותיים, וטכניקות העשויות להגדיל את הסיכוי להגשמת היעדים, סיכוי גבוה יותר ליהנות מהיתרונות של התערבויות אלו על מדדי כאב ואיכות חיים.
המחקר הנוכחי כלל 71 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שהתבקשו להגדיר יעד ספציפי לפעילות גופנית. הם גם השלימו שאלונים בנוגע לרמת הפעילות הגופנית, מוטיבציה ויכולת עצמית לביצוע פעילות גופנית, דרגת כאב על-רקע דלקת מפרקים שגרונית ואיכות חיים.
שישה חודשים מאוחר יותר, חולים אלו התבקשו להשלים בשנית את אותם שאלונים, וכן לפרט עד כמה עמדו ביעדים שנקבעו בתחילת הדרך.
החוקרים מדווחים כי 106 חולים מהמדגם המקורי השלימו את שני השאלונים, וכי כ-75% מהם דיווחו כי רמת עמידתם ביעד עמדה על 50% ומעלה. יכולת עצמית בתחילת המחקר ניבאה את הפעילות הגופנית והעמידה ביעדי הפעילות הגופנית בהמשך. הם מוסיפים כי עמידה ביעדים השפיעה ישירות על איכות החיים.
מהתוצאות עולה קשר בין הגשמת היעדים ובין כאב על-רקע דלקת מפרקים ואיכות חיים טובה יותר. לא זוהה הבדל בין המינים, ולא נמצא הבדל בזמן מהאבחנה של דלקת מפרקים שגרונית. בחולים עם אבחנה חדשה של RA, התוצאות היו למעשה דומות לתוצאות בחולים שאובחנו עם המחלה כעשור או יותר לפני המחקר.
החוקרים שמו לב לממצא מפתיע, למרות קורלציה משמעותית בין מוטיבציה אישית ופעילות גופנית והשגת היעדים, לא נמצא קשר משמעותי בין משתנים אלו במודלים כוללים לאחר תקנון לגיל, מין ויכולת עצמית. מכאן עולה כי ייתכן ויכולת עצמית הינה גורם מנבא משמעותי לפעילות גופנית והשגת יעדים, יותר ממוטיבציה עצמית.
עם זאת, החוקרים כותבים כי לאור מגבלות זמן, הטכניקות המתוארות אינן קלות ליישום במסגרת ביקור אופייני של חולה ריאומטולוגי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!