Psychiatry Other

הפרעת אישיות גבולית מלווה בפרק זמן ארוך יותר עד להשגת הפוגה של דיכאון מג’ורי (Journal of Affective Disorders)

בחולים עם הפרעת אישיות גבולית ואירועי דיכאון מג’ורי תועד פרק זמן ארוך יותר עד להשגת הפוגה בדיכאון, בהשוואה לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי או הפרעה דו-קוטבית עם אירועי דיכאון מג’ורי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders.

אירועי דיכאון מג’ורי נפוצים בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי והפרעה דו-קוטבית. הפרעת אישיות גבולית כרוכה בסיכון מוגבר לדיכאון, אך אין נתונים רבים אודות הקשר בין תסמיני הפרעת אישיות גבולית ובין דיכאון.  החוקרים כותבים כי אין מחקרים פרוספקטיביים להשוואת תסמיני מאניה/היפומאניה לאורך זמן במהלך ההחלמה מאירוע דיכאון מג’ורי בין חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית, אירוע דיכאון מג’ורי/הפרעה דו-קוטבית ואירוע דיכאון מג’ורי/הפרעת אישיות גבולית.

מחקר העוקבה כלל נתונים אודות 39 מבוגרים עם אירוע דיכאון מג’ורי עם הפרעת דיכאון מג’ורית, 33 חולים עם הפרעה דו-קוטבית ו-23 חולים עם הפרעת אישיות גבולית. החולים אובחנו עם אירוע דיכאון מג’ורי על-פי ראיונות SCID-I/P ו-SCID-II, תסמינים מעורבים זוהו באמצעות מדד Mix-MDE ותסמיני הפרעת אישיות גבולית זוהו באמצעות מדד Borderline Personality Disorder Severity Index.

לאורך תקופה של שישה חודשים, המשתתפים השלימו הערכות דו-שבועיות. התוצאים העיקריים היו מרווח הזמן עד להפוגה מלאה ראשונה של התסמינים ומשך ואופי אירועי מצב רוח.

חציון משך הפרעת מצב רוח עמד על 60.9 ימים, כאשר חציון מספר אירועי הפרעת מצב רוח עמד על 4.49, 8.05 ו-4.67, בהתאמה, באלו עם הפרעת דיכאון מג’ורית, הפרעה דו-קוטבית והפרעת אישיות גבולית. חציון משך הפרעת דיכאון מג’ורי עמד על 69.2 ימים, 40.30 ימים ו-75.6 ימים, בהתאמה.

שיעורי הפוגה בתסמיני דיכאון היו דומים עם הפרעת דיכאון מג’ורית, אירוע דיכאון מג’ורי/הפרעה דו-קוטבית ואירוע דיכאון מג’ורי/הפרעה דו-קוטבית. עם זאת, בחולים עם אירוע דיכאון מג’ורי/הפרעה דו-קוטבית מרווח הזמן עד להפוגה ראשונה היה קצר יותר משמעותית (יחס סיכון של 2.44). בחולים עם הפרעת אישיות גבולית תועד מרווח זמן ארוך יותר משמעותית עד להפוגה ראשונה (יחס סיכון של 0.95).

כאשר החוקרים חילקו את המשתתפים במחקר לחמישונים לפי חומרת מאפייני הפרעת אישיות גבולית, זוהה הבדל של כחודש אחד במרווח הזמן עד להפוגה ראשונה בין החמישון הראשון והשלישי ובין החמישון השלישי והחמישי, עם מרווח זמן ארוך יותר בחולים עם תסמינים חמורים יותר של הפרעת אישיות גבולית.

החוקרים כותבים כי הפרעת אישיות גבולית מלווה במרווח זמן ארוך יותר עד להשגת הפוגה בתסמיני דיכאון וממצאי המחקר מעידים כי חומרת הפרעת אישיות גבולית עשויה להוות סמן למחלה חמורה יותר בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית.

 

Journal of Affective Disorders, Jan 2023

 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: תרופות וניתוחים להרזיה - למי זה מתאים ומהם הסיכונים?

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: תרופות וניתוחים להרזיה - למי זה מתאים ומהם הסיכונים?

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “טיפ מחדר הרופא”.  היום נדון בנושא שמעורר הרבה עניין וגם לא מעט שאלות – הטיפולים השונים להרזיה. נדבר על הזריקות להרזיה וניתוחים לקיצור קיבה – למי נמליץ על כל אחת מהאפשרויות והאם יש סיכונים שחשוב לקחת בחשבון? בפרק הזה נבחן את ההבדלים בין השיטות, נדבר על מי מתאים לאיזו גישה, […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • אי-נקיטת שתן מעלה את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה (Am J Obst Gynecol)

    אי-נקיטת שתן מעלה את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה (Am J Obst Gynecol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אי-נקיטת שתן מעלה את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכאון לאחר-לידה הינו אחד הסיבוכים הנפוצים לאחר לידה. אי-נקיטת שתן הינה תסמין נפוץ במהלך היריון ובתקופה שלאחר הלידה, כאשר פעמים רבות הנשים חוות תופעה […]

  • ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    בילדים כהי־עור עם ויטיליגו שיעור גבוה יותר משמעותית של הפרעות פסיכיאטריות, כולל דכאון, מחשבות אובדניות והפרעות התנהגות, בהשוואה לביקורות תואמות ללא ויטיליגו, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת שפורסמו בכתב העת JAAD International. המחקר הרטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, נערך בבית החולים Texas Children’s Hospital ביוסטון וכלל 327 ילדים עם ויטיליגו ו-981 ביקורות תואמות ללא ויטיליגו. גיל המשתתפים הממוצע […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה