*שיתוף פעולה של האיגוד הנוירולוגי בישראל, האיגוד לרפואה גריאטרית, החוג לפסיכוגריאטריה, איגוד הפסיכיאטריה בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל ועמותת עמדא הביא לעדכון ההנחיות לטיפול בדמנציה ומניעתה, שפורסמו במסגרת שיתוף הפעולה לראשונה ב-2011.
בהקדמה להנחיות החדשו, שנכתבו על ידי רופאים ממקצועות הנאורולוגיה, הפסיכיאטריה, הגריאטריה, ורפואת המשפחה, כותבים פרופ’ יהודית אהרון-פרץ ופרופ’ עמוס קורצ׳ין כי בשנים שחלפו מאז פרסום ההנחיות לראשונה היתה התקדמות אדירה בהבנת הפתולוגיות שבבסיס תסמונות הדמנציה, הרקע הגנטי וגורמי הסיכון לדמנציה, וכי בעזרת מכשירי דימות חדשנים ניתן היום לזהות זיהוי תסמונות קוגניטיביות-התנהגותיות אופייניות בעוד שסמנים ביולוגיים מאפשרים אבחון פתופיזיולוגי עוד טרם התרחשה הידרדרות קוגניטיבית או התנהגותית. עם זאת, הם כותבים, למרות שהתהליכים המובילים למחלה מתבהרים, הגורם לתסמונות או טיפול יעיל עדיין אינם בנמצא.
בהנחיות החדשות יש התייחסות למחקר, המתמקד כיום במניעה, לחשיבות האבחון והטיפול בגורמי סיכון וסקולריים, והתייחסות למצב של ירידה קוגניטיבית מתונה, כמו גם ההבנה כי הפתולוגיה במרבית מקרי הדמנציה מעורבת. הכותבים מתייחסים גם לאבחון באמצעות סמנים ביולוגיים, לטיפולים סימפטומטיים ולתכשירים ניסיוניים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!