Psychiatry Other

המהלך הקליני וגורמי סיכון להפרעות שינה בחולים עם אירוע מוחי איסכמי (PLoS One)

הפרעות שינה נפוצות בחולים עם אירוע מוחי איסכמי, עם שיעורים גבוהים לפני אירוע מוחי וכן בשלב האקוטי או הכרוני לאחר אירוע מוחי, כאשר חולים עם אינסומניה לפני אירוע מוחי עשויים להחלים לאחר האירוע המוחי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One. גורמי סיכון להפרעות שינה בזמן אירוע מוחי אקוטי כוללים פרפור פרוזדורים, יתר לחץ דם והפרעות מצב רוח, כאשר רמת השכלה נמוכה והפרעות מצב רוח נקשרו עם סיכון מוגבר לאינסומניה בשלב הכרוני.

ברקע למחקרים מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת אינסומניה בחולים עם אירוע מוחי איסכמי, בפרט בשלב האקוטי. שיעור החולים עם הפרעות שינה במהלך השלב האקוטי של אירוע מוחי העלולים לפתח אינסומניה בשלב התת-אקוטי וכרוני של אירוע מוחי אינו ידוע. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את גורמי הסיכון להפרעות שינה והמהלך הקליני של המחלה בחולים עם אירוע מוחי איסכמי אקוטי.

המחקר הפרוספקטיבי כלל חולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי בין תחילת יולי בשנת 2020 ועד סוף חודש אוקטובר 2021. החולים דווחו על הפרעות שינה לפני אירוע מוחי ובמהלך השלב האקוטי (בתוך 7 ימים) והכרוני (3 חודשים) לאחר האירוע המוחי.

מדגם המחקר כלל 195 חולים עם אירוע מוחי איסכמי, מהם 67 חולים (34.3%) עם הפרעות שינה לפני הופעת אירוע מוחי, 73 חולים (37.4%) עם הפרעות שינה בשלב האקוטי לאחר אירוע מוחי ו-58 חולים (29.7%) עם הפרעות שינה בשלב הכרוני.

מבין 128 החולים ללא אינסומניה לפני הופעת אירוע מוחי, 20 חולים (15.6%) הציגו תסמיני אינסומניה שלושה חודשים לאחר האירוע המוחי. יתרה מזאת, 13 מבין 102 חולים (12.7%) ללא הפרעת שינה בשלב האקוטי לאחר אירוע מוחי פיתחו אינסומניה שלושה חודשים לאחר הופעת האירוע המוחי.

מבין 67 חולים עם אינסומניה לפני הופעת אירוע מוחי, 29 חולים (43.3%) לא פיתחו את הפרעת השינה שלושה חודשים לאחר האירוע המוחי.

סיכון מוגבר להפרעות שינה תועד בנוכחות פרפור פרוזדורים, יתר לחץ דם והפרעות מצב רוח בשלב האקוטי לאחר אירוע מוחי וסיכון מוגבר לאינסומניה דווח עם רמת השכלה נמוכה והפרעות מצב רוח בשלב הכרוני לאחר אירוע מוחי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שיעורי הפרעות שינה לפני ובמהלך השלב האקוטי והכרוני של אירוע מוחי עומדים על 34.3%, 37.4% ו-29.7%, בהתאמה. היארעות אינסומניה על-רקע אירוע מוחי עמדה על 15.6%, כאשר בחולים עם אינסומניה לפני האירוע המוחי תתכן החלמה לאחריו. גורמי סיכון להפרעות שינה בשלב אירוע מוחי אקוטי כוללים פרפור פרוזדורים, יתר לחץ דם והפרעות מצב רוח וגורמי סיכון לאינסומניה בשלב הכרוני כוללים רמת השכלה נמוכה והפרעות מצב רוח.

 

PLoS One. 2022 Nov 8

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • פעילות גופנית מפחיתה סיכון לאשפוזים בקשישים (Am J Prev Medicine)

    פעילות גופנית מפחיתה סיכון לאשפוזים בקשישים (Am J Prev Medicine)

    הקפדה על תכנית אימונים מובנית מלווה בסיכון מופחת לאשפוזים מכל-סיבה בקרב קשישים, עם הבדלים בתועלת לפי מגדר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 718 קשישים (גיל ממוצע של 69.5 שנים, 76.5% נשים) שלקחו חלק בתכנית אימונים מובנית ופרטנית בחדר כושר פרטי. המשתתפים השלימו אימונים […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    בילדים כהי־עור עם ויטיליגו שיעור גבוה יותר משמעותית של הפרעות פסיכיאטריות, כולל דכאון, מחשבות אובדניות והפרעות התנהגות, בהשוואה לביקורות תואמות ללא ויטיליגו, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת שפורסמו בכתב העת JAAD International. המחקר הרטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, נערך בבית החולים Texas Children’s Hospital ביוסטון וכלל 327 ילדים עם ויטיליגו ו-981 ביקורות תואמות ללא ויטיליגו. גיל המשתתפים הממוצע […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקת ממוגרפיה מלוות בהפחתת שיעורי בדיקות סקר בעתיד (Ann Intern Med)

    תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקת ממוגרפיה מלוות בהפחתת שיעורי בדיקות סקר בעתיד (Ann Intern Med)

    בנשים שקיבלו תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקת ממוגרפיה תועד סיכוי נמוך יותר לחזרה להשלמת בדיקות סקר לממאירות בעתיד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה משלוש מיליון בדיקות סקר ממוגרפיה של למעלה ממיליון נשים בגילאי 40-73 שנים בקרוב למ-200 מרכזים רפואיים ברשת Breast Cancer Surveillance Consortium בין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה