Psychiatry Other

מצוקה פסיכולוגית קודמת עשויה להעלות את הסיכון לתסמינים ממושכים לאחר הדבקה בקורונה (JAMA Psychiatry)

קורונה

מצוקה פסיכולוגית משמעותית, כולל חרדה, דאגנות ודיכאון, עוד לפני הדבקה בנגיף הקורונה עשויה להעלות את הסיכון להתפתחות תסמינים ממושכים לאחר הזיהום הנגיפי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מצוקה פסיכולוגית ממושכת עלולה להוביל להפעלה של ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל ובעקבות זאת לפגיעה במערכת החיסון.

תסמינים ממושכים לאחר זיהום בקורונה, הקרויים גם Long COVID, עשויים להישאר שבועות או חודשים לאחר הזיהום בקורונה. מסקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן שנערך ביוני עלה כי כ-19% מהאמריקאים שדיווחו על הדבקה בקורונה בשנה האחרונה חוו תסמינים של Long COVID.

לצורך המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 54,960 משתתפים משלושה מחקרים הנערכים בימי אלו והחלו בחודש אפריל 2020. הם התמקדו במשתתפים שהשיבו לשאלון בתחילת המחקר ולפחות פעם נוספת במהלך המעקב. מבין אלו, 3,193 משתתפים (6%) דיווחו על בדיקה חיובית לקורונה לאורך 19 חודשים והמדגם הסופי כלל 3,913 משתתפים אשר השלימו את השאלונים הנדרשים וגם נמצאו חיוביים בבדיקה לנגיף הקורונה.

מדגם המחקר כלל 3,913 משתתפים (גיל חציוני של 55.3 שנים; 96.4% נשים), מהם 1,403 (43.9%) דיווחו על תסמינים המתאימים לאבחנה של Long COVID, כאשר 1,219 משתתפים (86.9%) דיווחו על תסמינים שנמשכו חודשיים ומעלה.

כל סוגי המצוקה שהחוקרים בחנו נקשרו עם סיכון מוגבר לתסמיני Long COVID, כולל חשד לדיכאון (סיכון יחסי של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 1.19-1.63) או חרדה (סיכון יחסי של 1.47, רווח בר-סמך 95% של 1.27-1.70), דאגה באשר ל-COVID-19 (סיכון יחסי של 1.43, רווח בר-סמך 95% של 1.22.1-68), תחושת דחק (סיכון יחסי של 1.5, רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.86) ותחושת בדידות בחלק או ברוב הזמן (סיכון יחסי של 1.35, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.65).

בקרב משתתפים עם מספר גדול יותר ש לסוגי מצוקה תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות תסמיני Long COVID (סיכון יחסי של 1.54, רווח בר-סמך 95% של 1.28-1.986). התסמינים הנפוצים ביותר כללו עייפות, שינויים בטעם או בריח, קוצר נשימה, בלבול והפרעות זיכרון.

תסמיני דיכאון, חרדה, דאגה ודחק בתחילת המחקר לווה בעליה של 25-51% בסיכון לתסמינים המפריעים לפעילות יומיומית לעיתים עד תמיד.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם הפחתת דחק עשויה לסייע בטיפול או למנוע תסמיני Long COVID. הם גם מציינים כי זיהוי וטיפול במסלולים ביולוגיים הקושרים בין מצוקה ובין Long COVID עשויים לסייע לחולים עם Long-COVID או הפרעות כרוניות אחרות לאחר-זיהום.

 

JAMA Psychiatry, 2022

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    בילדים כהי־עור עם ויטיליגו שיעור גבוה יותר משמעותית של הפרעות פסיכיאטריות, כולל דכאון, מחשבות אובדניות והפרעות התנהגות, בהשוואה לביקורות תואמות ללא ויטיליגו, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת שפורסמו בכתב העת JAAD International. המחקר הרטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, נערך בבית החולים Texas Children’s Hospital ביוסטון וכלל 327 ילדים עם ויטיליגו ו-981 ביקורות תואמות ללא ויטיליגו. גיל המשתתפים הממוצע […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה