Psychiatry Other

גורמי סיכון לחרדה ודיכאון בקרב נשים הרות במהלך מגפת הקורונה (Int J Gynaecol Obstet)

היריון

במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Gynecology and Obstetrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ההגבלות במהלך מגפת הקורונה הותירו נשים הרות פגיעות יותר ובסיכון מוגבר להפרעות מצב רוח. מהנתונים עולה כי תמיכה של בן זוג ובני משפחה במהלך ההיריון והלידה הינה בן הגורמים המרכזיים המגנים מפני דיכאון וחרדה באוכלוסייה זו, ללא תלות במצב הכלכלי.

החוקרים השלימו מחקר חתך פרוספקטיבי שנועד לבחון גורמי סיכון לחרדה ודיכאון בקרב נשים הרות במהלך מגפת הקורונה. מטרתם כעת הייתה לבחון את התוצאות באזורי הכנסה בינונית או גבוהה.

מדגם המחקר כלל 7,102 נשים הרות מ-12 אזורים בעלי הכנסה גבוהה ו-9 אזורים בעלי הכנסה בינונית. סקר מבוסס-אינטרנט שימש להשלמת שני שאלונים להערכת הפרעות מצב רוח, כולל GAD-7 ו-PHQ-9.

נשים הרות מאזורי הכנסה גבוהה דיווחו על מדדי PHQ-9 גבוהים יותר (p<0.001) ומדדי GAD-7 גבוהים יותר (p=0.005), בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים בעלי הכנסה בינונית. מניתוח סטטיסטי עלה כי עליה במדדי PHQ-9 ו-GAD-7 לוותה בעליה בהפרעות מצב רוח במהלך ההיריון ובצורך בטיפול פסיכיאטרי לפני היריון.

החוקרים מדווחים על קשר בין מדד PHQ-9 ובין תחושת נטל על-רקע המגבלות הנוגעות לריחוק חברתי וזמינות פעילויות פנאי. מדדי GAD-7 לוו בסיכון מוגבר לסיבוכים על-רקע ההיריון, פחד מפני סיבוכים בילדים משנית ל-COVID-19 ותחושה של עול על-רקע המצב הכלכלי.

ממצאי המחקר מעידים כי ההגבלות והמגבלות במהלך תקופת הקורונה הובילו לעליה בסיכון להתפתחות הפרעות דיכאון וחרדה בקרב נשים הרות, כאשר מנגד, תמיכה של בן זוג ובני משפחה זוהו כגורמי מגנים משמעותיים מפני הפרעות מצב רוח אלו, ללא תלות במצב הכלכלי.

 

Int J Gynaecol Obstet. 2022 Aug 5

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: תרופות וניתוחים להרזיה - למי זה מתאים ומהם הסיכונים?

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: תרופות וניתוחים להרזיה - למי זה מתאים ומהם הסיכונים?

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “טיפ מחדר הרופא”.  היום נדון בנושא שמעורר הרבה עניין וגם לא מעט שאלות – הטיפולים השונים להרזיה. נדבר על הזריקות להרזיה וניתוחים לקיצור קיבה – למי נמליץ על כל אחת מהאפשרויות והאם יש סיכונים שחשוב לקחת בחשבון? בפרק הזה נבחן את ההבדלים בין השיטות, נדבר על מי מתאים לאיזו גישה, […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • אי-נקיטת שתן מעלה את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה (Am J Obst Gynecol)

    אי-נקיטת שתן מעלה את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה (Am J Obst Gynecol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אי-נקיטת שתן מעלה את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכאון לאחר-לידה הינו אחד הסיבוכים הנפוצים לאחר לידה. אי-נקיטת שתן הינה תסמין נפוץ במהלך היריון ובתקופה שלאחר הלידה, כאשר פעמים רבות הנשים חוות תופעה […]

  • חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מלווה בעליה בסיכון לסיבוכים נוירו-התפתחותיים בילדים עד גיל 14 שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין טיפול במטפורמין בזמן היריון ובין התוצאות הנוירו-התפתחותיות בצאצאים. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase […]

  • בדיקת אולטרה-סאונד עם יכולות בינה מלאכותית עשויה לשפר הערכת גיל היריון (JAMA)

    בדיקת אולטרה-סאונד עם יכולות בינה מלאכותית עשויה לשפר הערכת גיל היריון (JAMA)

    משתמשים צעירים במכשיר אולטרה-סאונד עם יכולות בינה מלאכותית הצליחו להעריך את גיל ההיריון בצורה מדויקת כמו רופאים מנוסים בהשלמת בדיקות אולטרה-סאונד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA, כאשר הטעות האבסולוטית הממוצעת עמדה על 3.2 ימים עם כלי הבינה המלאכותית, בהשוואה ל-3 ימים עם בדיקת אולטרה-סאונד סטנדרטית. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי עם […]

  • ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    בילדים כהי־עור עם ויטיליגו שיעור גבוה יותר משמעותית של הפרעות פסיכיאטריות, כולל דכאון, מחשבות אובדניות והפרעות התנהגות, בהשוואה לביקורות תואמות ללא ויטיליגו, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת שפורסמו בכתב העת JAAD International. המחקר הרטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, נערך בבית החולים Texas Children’s Hospital ביוסטון וכלל 327 ילדים עם ויטיליגו ו-981 ביקורות תואמות ללא ויטיליגו. גיל המשתתפים הממוצע […]

  • ניתוח בריאטרי לפני היריון והסיכון ללידת תינוקות קטנים ולידה מוקדמת (Am J Obstetrics & Gynecology)

    ניתוח בריאטרי לפני היריון והסיכון ללידת תינוקות קטנים ולידה מוקדמת (Am J Obstetrics & Gynecology)

    בקרב נשים עם היסטוריה של ניצוח בריאטרי לפני היריון תועד סיכון מוגבר ללידת תינוקות קטנים, בהשוואה לנשים שלא עברו את ההתערבות הניתוחית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. במחקר החתך בחנו החוקרים את תוצאות ההיריון והיילודים בקרב 1,282 נשים באוסטרליה, אשר עברו ניתוח בריאטרי לפני היריון וילדו […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה