e-med-isral-ribbon

pharmacology

טיפול ב-Risperidone ו-Olanzapine מפחית את הסיכון ל-Tardive Dyskinesia על-רקע טיפול נוירולפטי (מתוך Journal of Clinical Psychiatry)

ממחקר חדש מטייוואן עולה כי הן Olanzapine (זיפרקסה) והן Risperidone (ריספרדל) מפחיתים משמעותית את הסיכון ל-Tardive Dyskinesia על-רקע טיפול נוירולפטי.

לדברי החוקרים, בעוד ש-Risperidone היה מעט טוב יותר בהפחתת הסיכון ל-Tardive Dyskinesia, ל-Olanzapine פחות תופעות לוואי אקסטרה-פירימידאליות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע שתרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הראשון גורמות דיסקינזיה, תופעת לוואי מביכה שעלולה לפגוע בהיענות לטיפול התרופתי. תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור השני, להן פרופיל קולטנים שונה, אינן מועדות לתופעות לוואי זו. מאחר ו-Olanzapine חוסם פחות את קולטני D2 לדופמין, החוקרים האמינו כי הטיפול עשוי להביא לשיפור Tardive Dyskinesia בהיקף גדול יותר מ-Risperidone.

אולם, בניגוד להשערתם, Olanzapine לא נמצא יעיל יותר בהפחתת חומרת Tardive Dyskinesia.

מדגם המחקר כלל 58 חולים עם סכיזופרניה ושני חולים עם הפרעה סכיזואפקטיבית, כולם סבלו מ-Tardive Dyskinesia דרגת חומרה בינונית, לכל הפחות. משך החשיפה הממוצע לטיפול נוירולפטי עמד על כ-10 שנים.

לאחר הפסקת טיפול למשך 3-7 ימים, החוקרים חילקו באקראי 30 חולים לטיפול ב-Risperidone (מינונים ממוצעים בתחילת המחקר ובסופו של 1.9 מ”ג ליום ו-4.1 מ”ג ליום, בהתאמה) ו-30 חולים חולקו לטיפול ב-Olanzapine (מינונים ממוצעים של 8.1 מ”ג ליום ו-12.6 מ”ג ליום). 21 חולים שטופלו ב-Risperidone ו-23 חולים שטופלו ב-Olanzapine השלימו את 24 שבועות השלב הפעיל של המחקר.

לפי ניתוח ITT (Intent To Treat), שתי התרופות הביאו לירידה משמעותית במדד AIMS (Abnormal Involuntary Movement Scale) ומדד ESRS (Extrapyramidal Syndrome Rating Scale) דיסקינזיה. שיעור החולים שענו על הקריטריונים לתגובה היה דומה בשתי הקבוצות. Olanzapine, אך לא Risperidone, הביא בנוסף לירידה משמעותית בפרקינסוניזם ואקתיזיה.

עם זאת, החוקרים זיהו שינוי מובהק יותר סטטיסטית בשיפוע מדד AIMS בקבוצת המטופלים ב-Risperidone (p=0.0001); בקבוצה זו תועד שיפור משמעותי יותר במדד ESRS דיסקינזיה (p=0.0003). לפיכך, החוקרים מסכמים כי לא הודגמה עדיפות ל-Olanzapine על-פני Risperidone בחולים עם Tardive Dyskinesia.

החוקרים לא זיהו תופעות לוואי חמורות באף אחת מקבוצות המחקר, ולא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות מבחינת תופעות הלוואי. העלייה הממוצעת במשקל בקרב חולים שהשלימו את המחקר עמדה על 4.9 ק”ג עם Risperidone ו-4.6 ק”ג עם Olanzapine.

למחקר היו מספר מגבלות, דוגמת גודל מדגם קטן. כמו כן, לא הייתה קבוצת פלסבו או קבוצת חולים שנטלו תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור ראשון, מסיבות אתיות. יתרה מזאת, משך המחקר הקצר מונע את האפשרות להכליל את הממצאים לחולים תחת טיפול ממושך.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Psychiatry 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • הדור הבא של הפרוביוטיקה | פוסטביוטיקה | הרצאות זמינות לצפייה

    הדור הבא של הפרוביוטיקה | פוסטביוטיקה | הרצאות זמינות לצפייה

    במהלך החודש האחרון התקיימו שני וובינרים העוסקים בפוסטביוטיקה | הדור הבא של הפרוביוטיקה. להרצאת המפגש הראשון ומענה על שאלות השתלמות לחצו כאן להרצאת המפגש השני שהתמקדה בפוסטביוטיקה להפחתה משמעותית של תחלואת חורף בילדים לחצו כאן  

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • מתן תוך-ניתוחי של דקסמתזון מפחית שימוש באופיואידים בילדים לאחר כריתת שקדים (Can J Anesthesia)

    מתן תוך-ניתוחי של דקסמתזון מפחית שימוש באופיואידים בילדים לאחר כריתת שקדים (Can J Anesthesia)

    מתן תוך-ניתוחי של מנה יחידה של דקסמתזון בילדים שעברו ניתוח כריתת שקדים תחת הרדמה כללית הפחית את הצורך בטיפול באופיואידים סביב ההתערבות הניתוחית, ללא עליה בסיכון לדימום לאחר-ניתוח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Canadian Journal of Anesthesia. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת ההשפעה של דקסמתזון תוך-ניתוחי על צריכת אופיואידים בילדים עד גיל […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה