הוספת Gefitinib (אירסה) לטיפול ב-Anastrozole (ארימידקס) מביא לשיפור שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות בנשים לאחר-מנופאוזה עם סרטן שד גרורתי, חיובי לקולטנים להורמונים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 15 במרץ של Clinical Cancer Research.
החוקרים מסבירים כי במחקרים פרה-קליניים, Gefitinib הביא לעיכוב תאי סרטן שד בעלי ביטוי-יתר של HER2.
במחקר בשלב II, החוקרים השוו את שילוב Anastrozole עם פלסבו, אל מול שילוב Anastrozole עם Gefitinib. המחקר כלל 93 נשים לאחר-מנופאוזה, עם סרטן שד גרורתי, חיובי לקולטנים להורמונים. הנשים חולקו באקראי לקבוצת התערבות (43 נשים) או קבוצת ביקורות (50 נשים).
בקרב נשים שטופלו בשילוב Anastrozole עם Gefitinib חציון ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר (14.7 חודשים לעומת 8.4 חודשים), עם שיעורי תועלת קלינית גבוהים יותר (49% לעומת 34%).
שיעור התגובה האובייקטיבית היה נמוך יותר מספרית עם שילוב Anastrozole ו-Gefitinib (2%), בהשוואה לשילוב Anastrozole עם פלסבו (12%), אך ההבדל היה חסר מובהקות סטטיסטית.
בניתוח פוסט-הוק, היסטוריה של טיפול אנדוקריני השפיעה לרעה על ההישרדות של חולות שטופלו בשילוב Anastrozole ו-Gefitinib. בקרב נשים בקבוצת ההתערבות, חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 11.2 חודשים עם טיפול אנדוקריני קודם, בהשוואה ל-20.2 חודשים ללא טיפול זה.
בתחילת המחקר, רמות הסמנים בדם, רמות HER2 ורמות EGFR, לא השפיעו על ההישרדות ללא-התקדמות או על שיעורי התועלת הקלינית.
תופעות הלוואי היו ברובן קלות, למרות שהיארעות תופעות לוואי על-רקע טיפול היה גבוה יותר בקבוצת המטופלות ב-Anastrozole ו-Gefitinib (79%) בהשוואה למטופלות בשילוב Anastrozole ופלסבו (38%). תופעות לוואי חמורות תועדו בשכיחות דומה בשתי הקבוצות (14% ו-16%, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי שילוב Anastrozole עם Gefitinib לווה ביתרון בולט מבחינת ההישרדות ללא-התקדמות, לצד שיפור מספרי בשיעורי התועלת הקלינית, בהשוואה לשילוב Anastrozole עם פלסבו, וכי השילוב נסבל בנשים לאחר מנופאוזה עם סרטן שד גרורתי, חיובי לקולטנים להורמונים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!