pharmacology

השוואת יעילות Dabigatran Etexilate מול Warfarin בצמצום הסיכון לשבץ (מתוך כנס ה-ACC)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס השנתי ה-59 של ה- American College of Cardiology (ACC), עולה כי נוגד הקרישה הפומי Dabigatran Etexilate (Pradaxa, Boehringer Ingelheim) נמצא יעיל יותר מ-Warfarin (קומדין) בצמצום הסיכון לשבץ, הן בחולים בסיכון נמוך והן בחולים בסיכון גבוה.

כמו כן, החוקרים מדווחים כי בקרב חולים בסיכון נמוך לשבץ נצפו שיעורי דימום נמוכים יותר בקבוצת ה-Dabigatran, לעומת קבוצת הקומדין.

מחקר ה- Randomised Evaluation of Long term anticoagulant therapy (RE-LY) הינו מחקר קליני בשלב 3 שכלל 18,113 משתתפים עם פרפור פרוזדורים, והוצג לראשונה בשנה שעברה. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת Dabigatran או קומדין, ומצאו כי למשתתפים בקבוצת ה-Dabigatran היה סיכון נמוך ב-34% לשבץ מוחי ולתסחיף סיסטמי וכן סיכון נמוך יותר לדימום כולל ולדימום תוך גולגולתי מסכן חיים, בהשוואה לקבוצת הקומדין. עם זאת, במחקר נצפתה עליה קטנה בסיכון לאוטם לבבי בחולים שטופלו ב-Dabigatran, לעומת חולים שטופלו בקומדין.

במחקר הנוכחי ערכו החוקרים ניתוח תת-קבוצות של משתתפי מחקר ה-RE-LY, על מנת להעריך את שיעורי השבץ המוחי והתסחיף הסיסטמי תחת טיפול ב-Dabigatran או קומדין, בקרב משתתפים בסיכון נמוך (n=5,775), בינוני (n=6,455) וגבוה (n=5,882) לאירועים אלו ע”פ סולם ה-CHADS2.

החוקרים מסבירים כי ריבוד הסיכון הוא חשוב, שכן היתרון של טיפול באנטגוניסטים לויטמין K כגון קומדין בחולים בסיכון בינוני וגבוה לשבץ, עולה על הסיכון המוגבר לדימום. עם זאת, בחולים בסיכון נמוך לשבץ ע”פ ה-CHADS2 היתרון של קומדין אינו כה ברור, ולכן רבים מחולים אלו מטופלים באספירין בלבד.

מתוצאות המחקר הנוכחי עולה, כי במשתתפים שטופלו ב-Dabigatran במינון 150 מ”ג פעמיים ביום נמצא סיכון נמוך יותר לשבץ ותסחיף סיסטמי, בהשוואה למשתתפים שטופלו בקומדין. הסיכון היחסי (RR) לאירועים אלו בקבוצת ה-Dabigatran היה 0.62 במשתתפים עם סיכון נמוך, 0.61 במשתתפים עם סיכון בינוני, ו-0.70 במשתתפים עם סיכון גבוה. החוקרים מדווחים כי גם במשתתפים שטופלו ב-Dabigatran במינון 110 מ”ג פעמיים ביום נמצאה ירידה בשיעור השבץ והתסחיף הסיסטמי, בהשוואה לקומדין. הסיכון היחסי (RR) שנצפה בקבוצה זו היה 1.00 במשתתפים בסיכון נמוך, 1.04 במשתתפים בסיכון בינוני, ו-0.79 במשתתפים בסיכון גבוה.

בקרב משתתפים בסיכון נמוך קשר בין טיפול ב-Dabigatran ב-2 המינונים ובין שיעור נמוך יותר של דימומים מז’וריים, בהשוואה לטיפול בקומדין. למינון של 150 מ”ג נצפה סיכון יחסי של 0.73, ולמינון של 110 מ”ג נצפה סיכון יחסי של 0.67. בנוסף, נמצא קשר בין טיפול ב-2 המינונים ובין ירידה בשיעור הדימום התוך-גולגולתי בקרב כל קבוצות הסיכון.

עם זאת, החוקרים מסבירים כי במחקר הנוכחי לא נבדק הסיכון לאוטם לבבי בתת-קבוצות הסיכון. במחקר ה-RE-LY המקורי נצפו 63 מקרי אוטם לבבי (0.53% לשנה) בקבוצת הקומדין, 86 מקרים (0.72% לשנה) בקבוצת ה-Dabigatran במינון 110 מ”ג, ו-89 מקרים (0.74% לשנה) בקבוצת ה-Dabigatran במינון 150 מ”ג לשנה. הם מציינים כי מקרי אוטם לבבי היוו רק 10% מסך האירועים השליליים שנבדקו, וכללו שבץ/תסחיף סיסטמי, אוטם לבבי, תסחיף ריאתי, מוות ודימום מז’ורי.

לדברי החוקרים, ההיארעות הכוללת של אוטם לבבי במשתתפי המחקר הייתה נמוכה יחסית בהשוואה לאירועים אחרים שנבדקו, וההבדל בשיעורי האוטם הלבבי בין קבוצות ה-Dabigatran והקומדין היה קטן יחסית. הם מזכירים כי ל-Dabigatran נצפה יתרון בצמצום מקרי השבץ האיסכמי, שבץ דימומי, דימום תוך-גולגולתי ותמותה ווסקולארית, ומדגישים כי אלו האירועים המשמעותיים יותר בחולים עם פרפור פרוזדורים.

להערכתם, שיעורי מקרי האוטם הלבבי הנמוך יותר בקבוצת הקומדין עשוי לשקף את ההשפעה הפוטנטית של התרופה על אירועים כליליים, בהשוואה לתרופות אחרות. הם מוסיפים כי במחקר ה- Atrial Fibrillation Clopidogrel Trial with Irbesartan for Prevention of Vascular Events (ACTIVE-W) נמצא שההשפעה של קומדין לעומת טיפול כפול בנוגדי-טסיות על הסיכון לאוטם לבבי, הייתה רבה יותר מההבדל שנצפה בין קומדין ל-Dabigatran במחקר ה-RE-LY.

החוקרים מציינים כי השימוש ב-Dabigatran צפוי לעלות בשנים הקרובות. התרופה מאושרת כעת לשימוש ביותר מ-50 מדינות למניעה ראשונית של אירועים תרומבואמבוליים בחולים לאחר החלפת מפרק ירך או ברך. חברת Boehringer Ingelheim הגישה לאחרונה בקשה לרשויות האירופאיות לאישור התרופה למניעת שבץ בחולים עם פרפור פרוזדורים.

מתוך הכנס American College of Cardiology 59th Annual Scientific Session.

לידיעה ב-PharmaTimes

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • טיפול בלחץ אוויר חיובי עשוי להפחית את הסיכון לתמותה בקשישים עם דום נשימה בשינה (JAMA Netw Open)

    טיפול בלחץ אוויר חיובי עשוי להפחית את הסיכון לתמותה בקשישים עם דום נשימה בשינה (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בלחץ אוויר חיובי (Positive Airway Pressure, או PAP) מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בקשישים עם דום נשימה חסימתי בשינה, כאשר היענות גבוהה לטיפול מלווה בירידה נוספת בסיכון לתחלואה ותמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 888,835 קשישים (גיל חציוני של 73 שנים; […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • הדור הבא של הפרוביוטיקה | פוסטביוטיקה | הרצאות זמינות לצפייה

    הדור הבא של הפרוביוטיקה | פוסטביוטיקה | הרצאות זמינות לצפייה

    במהלך החודש האחרון התקיימו שני וובינרים העוסקים בפוסטביוטיקה | הדור הבא של הפרוביוטיקה. להרצאת המפגש הראשון ומענה על שאלות השתלמות לחצו כאן להרצאת המפגש השני שהתמקדה בפוסטביוטיקה להפחתה משמעותית של תחלואת חורף בילדים לחצו כאן  

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • טיפול ב-Hydroxychloroquine עשוי להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולי לופוס (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-Hydroxychloroquine עשוי להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולי לופוס (JAMA Netw Open)

    טיפול ב- Hydroxychloroquine מלווה בסיכון מופחת לאוטם לבבי, אירוע מוחי ואירועים תרומבואמבוליים אחרים בחולים עם אבחנה של לופוס, השפעה מגנה זו פוחתת לאחר הפסקת הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין חשיפה ל- Hydroxychloroquine ובין הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולי לופוס. מדגם המחקר כלל 52,883 […]

  • שינויים חריגים בקצב הלב מלווים בסיכון מוגבר לתמותה בחולי סוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    שינויים חריגים בקצב הלב מלווים בסיכון מוגבר לתמותה בחולי סוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    הפרעה בשונות היומית בקצב הלב מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת רבת-שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Association for the Study of Diabetes. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 349 חולים עם סוכרת מסוג 2 (81%) או מסוג 1 ממחקר CHAMPION; כמחציתם היו נשים ובגיל ממוצע […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה