מנתחים אינם יודעים לחזות אילו חולים ייהנו מתוצאות ניתוחים לטיפול בקרע סחוס הברך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of Sports Medicine.
החוקרים השלימו סקר בקרב 194 מנתחים במטרה לקבוע אם ימליצו על ניתוח APM (Arthroscopic Partial Meniscecetomy) או אימון גופני ב-20 מקרי בחינה שכללו חולים בגיל העמידה עם אבחנה של קרע של המניסקוס. הם שאלו אם יש להפנות את החולים להתערבות ניתוחית או פיזיותרפיה; איזה היקף שיפור או החמרה בתפקוד צפוי לאחר שנתיים; ומהי דרגת התפקוד הצפויה במידה ולא יבחרו בטיפול שהומלץ ע”י המנתחים.
מנתחים נטו לקבוע תחזיות מדויקות יותר אודות החולים בהם צפויה תועלת לניתוחי ברכיים או פיזיותרפיה, אך נטו יותר לטעות בניסיון לחזות אילו חולים לא ייהנו מהטיפולים.
מבין החולים שלא הגיבו להתערבות הניתוחית, רק 39% מהמנתחים חזו במדויק את התוצא הנ”ל. מבין החולים שלא הגיבו לטיפולי פיזיותרפיה, רק 29% מהמנתחים חזו נכונה תוצא זה.
באשר למטופלים אשר נהנו מפרות ההתערבות הניתוחית, מנתחים זיהו נכונה את התוצא הנ”ל ב-60% מהמקרים. באשר לחולים בהם תועדה תועלת לפיזיותרפיה, מנתחים בחרו נכונה באפשרות זו ב-72% מהמקרים.
מגבלה אחת של המחקר נובעת ש-20 המקרים שהוצגו למנתחים אינם משקפים את האינטראקציה של המנתחים עם המטופלים ויקבלו החלטות אודות הטיפול בתנאי עולם-אמיתי. מעט מאוד מנתחים שהתבקשו להשתתף במחקר הסכימו לעשות כן וייתכן כי התוצאות אינן משקפות את המצב האמיתי במידה והמחקר היה כולל קבוצה גדולה יותר של מנתחים.
בשורה התחתונה, מנתחים חזו נכונה אילו חולים ייהנו מתוצאות התערבות ניתוחית רק במחצית מהמקרים ומנתחי ברכיים מנוסים לא הצליחו לנבא את התוצאות טוב יותר מאורתופדים אחרים.
Br J Sports Med 2019
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!