בשלב המוקדם של החלמה לאחר חבלה אורתופדית, ניתן לסווג את החולים לקבוצות סיכון, דבר העשוי לסייע בהתאמה אישית של הטיפול בחולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת JAMA Surgery.
במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר 352 חולים, בגיל ממוצע של 37 שנים, עם חבלה אורתופדית חמורה, אשר טופלו בשישה מרכזי טראומה בדרגה I בארצות הברית. שישה שבועות לאחר השחרור, החולים השלימו הערכות סטנדרטיות של חמישה גורמי סיכון (עוצמת כאב, דיכאון, הפרעת דחק בתר-חבלתית, התמכרות לאלכוהול ושימוש בטבק) וארבעה גורמים מגנים (עמידות, תמיכה חברתית, תחושת ערך עצמי לחזרה לפעילות סטנדרטית ותחושת ערך עצמי להתמודדות עם הדרישות הכלכליות של ההחלמה).
החוקרים זיהו שישה דפוסי מטופלים ייחודיים, אשר היו אחראיים לחלק ניכר מהשונות בתוצאות הרפואיות והתפקודיות לאחר שנה אחת. ניתן היה לצמצם צברים אלו לארבע קבוצות קליניות, שסווגו בין סיכון נמוך והגנה גבוה (הדפוס הטוב ביותר) ועד סיכון גבוה והגנה נמוכה (הדפוס הגרוע ביותר).
כל התוצאות היו גרועות יותר לאורך ארבע הקבוצות. מניתוח סטטיסטי עלה כי מדד SMFA (Short Musculoskeletal Function Assessment) הממוצע לאחר שנה אחת היה שונה ב-7.8 נקודות בין הקבוצה הטובה ביותר והשניה בטיבה, ב-10.3 נקודות בהשוואת הקבוצה השניה והשלישית וב-18.4 נקודות בהשוואת הקבוצה השלישית והרביעית (הגרועה ביותר).
ששת הצברים הללו וארבע הקבוצות הקליניות הציעו מסלולי מעקב וטיפול נפרדים אחר החולים. בשני הצברים הראשונים, המזהים למעלה ממחצית מהחולים ומתאפיינים בסיכון נמוך והגנה רבה, תועד מדד SMFA ממוצע לאחר שנה אחת שהיה בטווח התקין ומדדי דיכאון ותסמונת דחק בתר-חבלתית מתחת לסף להגדרת מוגבלות. למרות שבשני הצברים ניתן לצפות לתוצאות טובות, בחולים בקבוצה הראשונה צפויה החלמה מלאה. טיפול סטנדרטי עם מעקב אחר התפתחות הפרעות משניות צפוי להספיק במקרים אלו. עם זאת, באלו בצבר השני תתכן תועלת לניטור נוסף.
כ-30% מהחולים סווגו בשלושת הצברים הבאים, עם סיכון שהיה ברובו בדרגה תת-קלינית והגנה בדרגה מתונה. הם זיהו עדות משמעותית כי רמות מתחת לסף של גורמי סיכון דוגמת כאב, חרדה ודיכאון, שיחקו תפקיד חשוב בתוצאות גרועות בקבוצות אלו. בחולים אלו תתכן תועלת למעורבות תמיכת עמיתים ותכניות לטיפול עצמי.
חולים בצבר השישי (סיכון גבוה, הגנה נמוכה) היו בסיכון גבוה מאוד למספר הפרעות ולרוב הציגו מדדים שעלו על הסף המקובל לסקירה, גם שישה שבועות לאחר הפציעה. לאחר שנה אחת, למעלה מ-90% מהחולים הציגו מדדי SMFA בסף מוגבלות וכ-75% נמצאו חיוביים לדיכאון ותסמונת דחק בתר-חבלתית. בחולים אלו צפויה תועלת להפניה אגרסיבית למומחה לבריאות הנפש ושירותי איזון כאב, ביחד עם תיאום מוקדם של תכנית הטיפול למניעת סיבוכים בטווח הארוך.
החוקרים כותבים כי בדיקות סקר וסיווג מוקדמות עשויות לסייע בקביעת גישה מותאמת אישית לטיפול לאחר-ניתוח, תוך שימור משאבים וקביעת טיפול הולם לחולים.
JAMA Surgery 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!