במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בבטיחות תרומבוליזה תוך-ורידית עם או ללא טיפול אנדווסקולארי בחולים עם חשד לאירוע מוחי איסכמי וגידולים תוך-גולגולתיים, למעט סיכון גבוה לדימום תוך-גולגולתי תסמיני בחולים עם גידולים באזור ההיפופיזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה התווית-נגד לטיפול תרומבוליזה תוך-ורידי בחשד לאירוע מוחי איסכמי בחולים עם גידול תוך-גולגולתי. עם זאת, אין מידע רב אודות הסיכון לדימום תוך-גולגולתי באוכלוסיית חולים זו.
החוקרים התבססו על נתוני מאגר TRISP (או Thrombolysis in Ischemic Stroke Patients) ובחנו את השכיחות של אירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיני ופטאלי לאחר תרומבוליזה תוך-ורידית בחשד לאירוע מוחי בחולים עם גידולים תוך-גולגולתיים.
לאחר בחינת נתונים אודות 21,289 חולים מ-14 מרכזים זוהו 105 חולים לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית, מהם 29 חולים (28%) עם טיפול אנדווסקולארי נוסף, עם חשד לגידול תוך-גולגולתי. מבין 104 חולים עם בדיקת CT או MRI לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית, אירועי דמם תוך-גולגולתי תועדו בתשעה חולים (9%) וכן תועדו ארבעה (4%) אירועי דמם תוך-גולגולתי פטאלי.
בקרב 82 חולים עם חשד או עדות למניניגיומה תועדו שישה חולים (7%) עם דימום תוך-גולגולתי תסמיני ושלושה חולין (4%) עם דימום פטאלי. ב-18 חולים עם חשד או עדות לגידול מוחי ראשוני או שניוני תוך-אקסיאלי תועד מקרה אחד בלבד (6%) של דמם תוך-גולגולתי תסמיני שאינו פטאלי. מבין ארבעה חולים עם גידולים באזור ההיפופיזה, בשני חולים (50%) תועד דימום תוך-גולגולתי תסמיני, כולל מקרה אחד של דימום פטאלי (25%).
לא זוהה קשר בין גודל הגידול ובין הסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים של 2.8, p=0.34).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות תרומבוליזה תוך-ורידית בחשד לאירוע מוחי איסכמי בחולים עם גידולים תוך-גולגולתיים ועשויים לסייע בהליכי קבלת החלטות לטיפול בחולים אלו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!