Neurologic Other

השוואת היעילות והבטיחות של חמישה מעכבי CGRP למניעת מיגרנה (Clin J Pain)

במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Journal of Pain מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה להשוואת היעילות והבטיחות של חמישה מעכבי CGRP (או Calcitonin Gene-Related Peptide) למניעת מיגרנה, מהן עולה כי כל התכשירים יעילים יותר מפלסבו, כאשר טיפול חודשי ב-Fremanezumab או Erenumab וטיפול יומי ב-Atogepant תוארו כטיפולים יעילים עם מספר קטן יותר של תופעות לוואי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי CGRP הם בין התכשירים התרופתיים החדשים למניעת מיגרנה. אין מידע רב בספרות הרפואית להשוואת היעילות של התכשיר החדש ביותר ממשפחה זו, Atogepant, בהשוואה לנוגדנים חד-שבטיים כנגד CGRP, במניעת מיגרנה. במטה-אנליזה הנוכחית בחנו החוקרים את היעילות והבטיחות של טיפולים כנגד מיגרנה, כולל מינונים שונים של Atogepant ונוגדנים חד-שבטיים כנגד CGRP.

לאחר חיפוש במאגרי PubMed, Embase ו-Cochrane Library לזיהוי כל המחקרים האקראיים ומבוקרים שפורסמו עד מאי 2022 ודיווחו על חולים עם מיגרנה אפיזודית או כרונית שטופלו ב-Erenumab, Fremanezumab, Eptinezumab, Galcanezumab, Atogepant, או פלסבו. התוצאים העיקריים כללו את הירידה במספר ימי מיגרנה, שיעורי תגובה של 50% ומספר תופעות לוואי.

הסקירה כללה 24 מאמרים.

באשר ליעילות הטיפולים, כל התרופות היו עדיפות על פלסבו עם הבדל מובהק סטטיסטית. ההתערבות היעילה ביותר מבחינת השינוי במספר ימי מיגרנה הייתה Fremanezumab חודשי במינון 225 מ”ג (הבדל ממוצע מתוקן (0.49-, רווח בר-סמך 95% של 0.62- עד 0.37-) ושיעורי תגובה של 50% (סיכון יחסי של 2.98, רווח בר-סמך 95% של 2.16-4.10), בעוד שהטיפול הטוב ביותר להפחתת ימי טיפול תרופתי כנגד התקף מיגרנה היה Erenumab במינון של 140 מ”ג כל חודש (הבדל ממוצע מתוקן של 0.68-, רווח בר-סמך 95% של 0.79- עד 0.58-).

בכל הנוגע לבטיחות הטפול, לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית באירועים חריגים בין כל הטיפולים הפעילים ובין זרוע הפלסבו, למעט טיפול ב-Galcanezumab במינון 240 מ”ג בחודש וטיפול ב-Fremanezumab במינון רבעוני של 675 מ”ג. לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי הפסקת הטיפול התרופתי בשל אירועים חריגים בין קבוצות הטיפול הפעיל ובין קבוצת הפלסבו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקרים מעידים כי כל מעכבי CGRP יעילים יותר מפלסבו למניעת מיגרנה. בסיכומו של דבר,  טיפול חודשי ב-Fremanezumab במינון 225 מ”ג או ב-Erenumab במינון 140 מ”ג, וטיפול יומי ב-Atogepant במינון 60 מ”ג, זוהו כהתערבויות יעילות עם פחות תופעות לוואי.

Clin J Pain, June 2, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • כאבי ראש ויובש עורי נפוצים יותר בנשים לעומת גברים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    כאבי ראש ויובש עורי נפוצים יותר בנשים לעומת גברים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    בנשים במרכזי המודיאליזה שכיחות גבוהה יותר של כאבי ראש, קוצר נשימה ויובש עורי בהשוואה לגברים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים הנדרשים לטיפולי המודיאליזה מתמודדים לעיתים קרובות עם תסמינים מטרידים הפוגעים משמעותית באיכות החיים שלהם. למרות שבאוכלוסייה הכללית לנשים תוחלת חיים ארוכה יותר לעומת גברים, […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה