ועדת הבריאות של הכנסת קיימה לאחרונה דיון מעקב ליישום דו”ח הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, בחלוף שנה מפרסום ממצאי הדו”ח.

מ”מ יו”ר הוועדה, ח”כ טטיאנה מזרסקי: “למרות ההתקדמות במחקר ובטיפול בתחום, מדינת ישראל לא הדביקה את הפער הקיים במספר המיטות והרופאים הדרושים. החולים ממתינים שלושה עד תשעה חודשים לתור בבית החולים ובקהילה כמעט ואינם קיימים טיפולים”. היא ציינה כי יש צורך בהוספת 380 מיטות נוירולוגיות וכוח אדם רפואי נלווה בהתאם.

ההמלצות העיקריות של הדו”ח אותו פרסם משרד הבריאות מצביעות על הצורך להגדיר את מקצוע הנוירולוגיה כמקצוע במצוקה, ואת נוירולוגיית שבץ המוח כ”מקצוע במצוקה אקוטית”. עוד קורא הדו”ח בין היתר להקמת יחידות אשפוז יום נוירולוגי בבתי החולים לצורך הרחבת המענה הטיפולי, הגדלת מספר המומחים ל-7 לכל מאה אלף איש.

יו”ר החברה הישראלית לשבץ מוחי, פרופ’ נתן בורנשטיין: “הדו”ח משקף את כל המצוקות ומה שנותר עכשיו הוא ליישם”.

בתגובה אמרה סגנית ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, ד”ר ענבר צוקר: “אנחנו רוצים שהדו”ח הזה ייושם, מחויבים ורוצים לפתח את התחום, אך מתוך ראייה של כלל צורכי המערכת. ככל שיהיו לנו יותר משאבים- כך נצליח.
התחלנו כבר ביישום הדו”ח, באמצעות גידול של כ-63% במיטות במחלקת שבץ (78 מיטות בשנת 2021, לעומת 48) ו- 8% במחלקות הנוירולוגיות (380 מיטות בשנת 2021, לעומת 352) בשנתיים האחרונות. נעודד מלגות לסטודנטים לרפואה להתמחות בתחום, בעיקר בפרירפיה ונעודד השתלמויות לאחיות”

ח”כ אחמד חוג’יראת: “אלה סיסמאות ריקות. אין לכם תכנון מדוייק ולא מיפוי מדוייק”.

ד”ר ניזאר חוראני מהמרכז הרפואי פוריה: “פחות מ- 10% מחולי האפליפסיה בצפון זוכים לטיפול. אנחנו המקצוע הכי קשה ואנחנו הכי עניים בשכר שלנו. בושה וחרפה. תעודת עניות למדינת ישראל”.

ד”ר ג’רמי מולד מהמרכז הרפואי איכילוב: “אם לא נשנה את התנאים לנוירולגים, לא יהיו נוירולוגים בארץ. אנחנו מרוויחים הרבה פחות מרופאים אחרים. מקום אחרון בשכר בקרב רופאים אל מול עבודה מאוד אינטנסיבית ועומס אדיר”.

רכזת בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, תמר צ’ין: “הממשלה נמצאת בתהליך מאוד משמעותי של תקצוב מערכת הבריאות לפי הצרכים. הסכם השכר עם הרופאים משנת 2011 הסתיים ואפשר יהיה לדון מחדש באמצעות ההסתדרות הרפואית. בנוסף, אנחנו עורכים הסכמים נוספים כדי לתת תמרוץ למקצועות הבריאות השונים”

ח”כ מזרסקי סיכמה את הדיון ואמרה: “העלות השנתית של תחלואת המוח בישראל היא 16 מיליארד שקלים. אבל אבחנה שנעשית בזמן ומתן מענה מיידי יצמצמו באופן משמעותי את הנזק לאזרח ואת ההוצאות. על הממשלה לתקן את העיוות ההיסטורי ולהשוות את שכר הרופאים הנוירולוגים למקצועות הבריאות הנוספים”.
מקור: דוברות הכנסת

להלן לקט מאמרים בנושא מחלות נוירולוגיות של מרכז המידע והמחקר של הכנסת

בדיון בכנסת השתתפו נציגי האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, נציגי עמותת חולים, נציגי משרד הבריאות, בתי החולים, הקופות ועוד.
“זהו אינטרס של המדינה לצמצם את התחלואה הנוירולוגית ואת ההיקף העצום של הנכויות הנילוות לה, וליישם במיידי את המלצות הדו”ח”, מסר לקראת הדיון פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה.

“הנתונים מראים כי מצד אחד יש מחיר כבד לתחלואה הנוירולוגית והקפיה כמעט דמיוניים, ומצד שני, כיום יש אפשרות לעכב חלק מהמחלות הנוירולוגיות ולסייע להרבה מאוד מהחולים, בזכות התפתחות מואצת עולמית במדע וברפואה ובאפשרויות הטיפול”, אומרת ח”כ מזרסקי, חברת ועדת הבריאות בכנסת שיזמה את הדיון המיוחד מחר בועדה.

מקצוע הנוירולוגיה הפך מרפואה איבחונית – לטיפולית, עם 8 תתי התמחויות (נוירולוגיה וסקולארית/ שבץ מוח, הפרעות תנועה, נוירו-אימונולוגיה, נוירולוגיה קוגניטיבית, אפילפסיה, כאב ראש ופנים, מחלות עצב שריר, נוירו-אונקולוגיה). על אף השינוים הדרמטים בתחום, הוא נותר מאחור מבחינת תשתיות, כוח אדם וציוד טכנולוגי בכלל, ובפריפריה בפרט.

האיגוד הישראלי לנוירולוגיה יבקש מחברי הכנסת בועדת הבריאות לסייע ביישום המסקנות העיקריות של הדו”ח שפורסם אשתקד, והן:
1. הגדרת מקצוע הנוירולוגיה כ”מקצוע מיוחד” ו”מקצוע במצוקה”
2. הגדלת מספר מומחי הנוירולוגיה מבוגרים, כדי שיהיו לפחות 7 נוירולוגים ל-100,000 נפש. על בסיס האוכלוסיה כיום, זוהי תוספת של כ-300 נוירולוגים.
3. הוספת 380 מיטות נוירולוגיות. זהו המספר הנדרש לצורך מתן מענה מותאם להיקפי התחלואה הנוכחיים. בשנת 2021 נוספו 28 מיטות בלבד
4. מתוך 380 המיטות – הקצאת 120 מיטות לשבץ מוחי בתקן, כחלק מיחידות שבץ מוח קיימות או נוספות. ב- 2021 נוספו 30 מיטות ליחידות שבץ המוח.
5. הגדלת מספר הנוירולוגים התחומיים על ידי הקמת קרן מלגות להשתלמויות עמיתים לכלל תחומי הנוירולוגיה העיקריים.