Neurologic Other

מחסור במומחים לטיפול במיגרנה מביא למענה חסר ושימוש יתר במשככי כאבים: דיון בועדת הכנסת בנושא מיגרנה

כאב ראש מיגרנה דיכאון

יו”ר ועדת הבריאות, ח”כ אוריאל בוסו: “מבקש מהמוסד לביטוח לאומי להכניס את סעיפי הליקוי הקשורים במיגרנה לתקנות”

ועדת הבריאות, בראשות ח”כ אוריאל בוסו, קיימה הבוקר (ב’) דיון בנושא שכיחות מחלת המיגרנה והטיפול בה, לבקשתו של ח”כ משה רוט.

רכז במרכז המחקר והמידע של הכנסת, נעם גרינברג, הסביר על תסמיני המחלה, הטיפול התרופתי ועל שכיחותה במדינת ישראל: “מנתוני הקופות עולה כי מספר המאובחנים עם מיגרנה בכל הגילים עומד על כ-380,000 מבוטחים, שהם כ-4.1% מכלל המבוטחים בקופות החולים”, אמר. עוד ציין כי אבחון המחלה מבוסס על דיווחי החולה, ומתבצע בעיקר ע”י רופא המשפחה ונוירולוגים. בתוך כך, הדגיש גרינברג כי לפי ההערכות בישראל יש כ-30 רופאים בלבד שעיסוקם העיקרי הוא כאב ראש.

ח”כ משה רוט: “לדעתי אחוז החולים הרבה יותר גבוה ממה שמדווח שכן הרבה לא מספרות על כאבי הראש. ממשיכות לנהל את הבית ולא נכנעות. יש השלכות לדבר הזה על המשק ועל תשתית הבריאות הציבורית. לא קיימים בישראל מספיק רופאים ואין מספיק מודעות. מבחינת תקציבית, הנזק הכספי למשק הוא הרבה יותר גדול מהסכומים שמתקצבים כאשר לא מטפלים בדבר הזה”.

ח”כ אימאן ח’טיב יאסין: “המחסור במומחים בנושא הוא מדאיג. שווה לבדוק למה האחוזים של נשים שסובלות ממיגרנה הם כה גבוהים כדי שנוכל לתת טיפול הולם. אני מכירה נשים מקרוב שהחיים שלהן מושבתים כאשר הן נמצאות בהתקף מיגרנה. יש לזה השלכות על המשפחה ועל מקום העבודה. צריך לראות מה באמת אפשר לעשות כדי לעזור לאותן נשים להתקיים ולחיות חיים נורמטיביים, עד כמה שניתן”.

ח”כ לימור סון הר-מלך: “אני רוצה להודות על העלאת המודעות לנושא הזה. הסיבות קשורות לסטרס ולמחויבות, יש לנשים שלל תחומים שהן מוסרות עצמן לטובתם. הכאבים באמת איומים ולא מאפשרים תפקוד ויש פה גם סקאלה וטווח שכן בסוף זו מחלה שכל אחד מתאר אותה קצת אחרת בעוצמות הכאב ותופעות הלוואי. ראיתי מאות נשים שסבלו ממיגרנות, יש אפשרות לטפל במיגרנה באמצעות רפואה טבעית”.

סגנית ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, ד”ר ענבר צוקר: “מנכ”ל משרד הבריאות לשעבר מינה ועדה לצורך גיבוש המלצות לשיפור התחלואה הנוירולוגית ושם הוצפה מצוקת כוח האדם. המחלות הנוירולוגיות עברו התפתחות אבל השירותים לא התפתחו באותו הקצב. הנדבך המרכזי הנדרש הוא תוספת כוח אדם מקצועי ונוירולוגים”.

יו”ר החברה לכאב ראש של האיגוד הנוירולוגי בישראל, ד”ר עובד דניאל: “עד מאי 2021 אנשים שסבלו ממיגרנה כרונית ומגבלה תפקודית קשה פנו לוועדות המוסד לביטוח לאומי והנוירולוגים כתבו שמדובר בתלונה סובייקטיבית שלא מקנה אחוזי נכות. אנו יודעים כי מיגרנה היא אחת המחלות המגבילות ביותר. אנשים לא מסוגלים ללכת לעבודה, לטפל בילדיהם ולתפקד בכלל. יש פער גדול בנושא המודעות ואנו פועלים במטרה להעלותה”.

מנהל יחידת כאבי ראש במרכז הרפואי שערי צדק, ד”ר אבי אשכנזי: “התורים למרפאות שלנו הם מאוד ארוכים. ההתחלה של הטיפול היא קודם כל באבחנה נכונה. לצורך זה אנו זקוקים לאנשים שתחום עיסוקם העיקרי הוא כאב ראש. התרופות קיימות וצריכות להיות מונגשות למטופלים. זה מתחיל בחינוך והסברה – יש המון אנשים שסובלים ממיגרנה ובכלל לא מודעים לכך שהם סובלים מכך, מה שמוביל בסוף למיגרנה כרונית שקשה יותר לטיפול”.

יו”ר הוועדה, ח”כ בוסו, אמר בסופו של הדיון: “הוועדה קוראת למשרד הבריאות להפעיל תכנית השתלמות עמיתים בכאבי ראש ומיגרנה על מנת להרחיב את מספר הרופאים בעלי הכשרה בתחום. הוועדה מבקשת מהמשרד מיפוי של מרפאות כאב הראש וזמני ההמתנה להן. הוועדה קוראת לפעול להנגשת התרופות לכלל הנזקקים, לרבות התרופות הביולוגיות. בנוסף, הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי להכניס את הסעיפים הקשורים במיגרנה לתקנות”.

סיכום הדיון באדיבות דוברות הכנסת

יו”ר החברה הישראלית לכאבי ראש באיגוד הישראלי לנוירולוגיה: מיגרנה מקבלת את ההכרה הראויה כמחלה נוירולוגית משמעותית; נדרשים כ-50 נוירולוגים מומחים לכאב ראש ופנים בישראל

“נראה כי פתחנו היום עידן חדש, שבו מיגרנה מקבלת את ההכרה הראויה כמחלה נוירולוגית משמעותית, שדורשת השקעה, אבחון מדויק ומתן טיפול מקצועי ויעיל”, אומר ד”ר עובד דניאל, יו”ר החברה הישראלית לכאבי ראש, באיגוד הישראלי לנוירולוגיה. הדברים נאמרים בעקבות דיון שנערך הבוקר בועדת הבריאות של הכנסת, בענין דו”ח ממ”י על המיגרנה בישראל.

“לראשונה בתולדות המדינה, ריכז הדו”ח, שהוזמן על ידי ח”כ משה רוט מאגודת ישראל נתונים מארבע קופות החולים, שעד היום לא מסרו מידע סדור בנושא המיגרנה”, הוא אומר. “עם זאת, הדו”ח מראה שששכיחות המיגרנה בארץ מקיפה לכאורה רק מאות אלפי ישראלים, כחצי מהשכיחות בארה”ב ובאירופה. נראה כי הנתון הנמוך הזה מהצפוי המופיע בדו”ח ממ”י נובע מתת אבחון בישראל”.

לדבריו: “בישראל יש פחות מ -15 נוירולוגים מומחים בתחום כאב ראש ופנים. “למרבה התסכול, אין התמחות פורמלית לכאב ראש בארץ”.

“על בסיס נתונים מארה”ב, אנחנו מעריכים שחסרים בארץ לכל הפחות כ- 50 נוירולוגים שהתמקצעו בתחום של כאבי ראש ומיגרנה.

לדברי פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה: “יש להכיר באופן מיידי במקצוע הנוירולוגיה כמקצוע במצוקה המחייב תיעדוף. השבוע חל חודש המודעות העולמי לרפואת המוח, תחת הכותרת: ‘לא משאירים אף אחד מאחור”. אלא שאצלנו בישראל, הרבה מהחולים נותרים מאחור, בעיקר בפריפריה. רפואת הנוירולוגיה התפתחה לשמונה תתי מקצוע, ותחום כאבי הראש והמיגרנה נמנה עליהם. המשותף לכולם הוא מחסור חמור בנוירולוגים שהתמקצעו בתחומים אלו.

מיגרנה היא כאב ראש אפיזודי, או כרוני, לרוב חד צדדי, בדרגה בינונית – קשה, הנמשך בדרך כלל בין 4 שעות ל- 72 שעות.

הנוירולוג, ד”ר אבי אשכנזי, חבר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה ומנהל מרפאת כאבי הראש בבית החולים שערי צדק, אמר בדיון בכנסת: “בגלל שאין כמעט רופאים ואין תורים בתחום המיגרנה, אנשים סובלים מאוד ולוקחים בלית ברירה מארון התרופות אדוויל, או אקמול, או אופטלגין ומתמכרים לכדורים משככי כאבים, שלא עוזרים בטיפול במיגרנה. בזמן הזה, כאבי הראש שלהם הופכים לכרוניים. אנחנו מקצוע במצוקה והגיע הזמן להתעורר”.

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • מצב סוציו-אקונומי נמוך מלווה בסיכון מוגבר להישנות אי-יציבות של הכתף (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Orthopedics Society)

    מצב סוציו-אקונומי נמוך מלווה בסיכון מוגבר להישנות אי-יציבות של הכתף (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Orthopedics Society)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Orthopedic Society for Sports Medicine עולה כי מצב סוציו-אקונומי נמוך מלווה בסיכון מוגבר לאירועי פריקת כתף נוספים והישנות אי-יציבות לפני ניתוח לייצוב הכתף. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מצב סוציו-אקונומי נמוך הינו גורם מנבא בלתי-תלוי של סיכוי גבוה להישנות אי-יציבות לפני ניתוח. הבנת הקשר הנ”ל עשויה לסייע […]

  • חשיפה לטמפרטורה גבוהה עלולה להחמיר תופעות רנו בחולים עם סקלרודרמה (The Lancet Rheumatology)

    חשיפה לטמפרטורה גבוהה עלולה להחמיר תופעות רנו בחולים עם סקלרודרמה (The Lancet Rheumatology)

    בחולים עם אבחנה של סקלרודרמה, תופעת רנו (Raynaud Phenomenon) חמורה יותר עם חשיפה לטמפרטורות גבוהות או נמוכות באופן קיצוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תופעת רנו, המתאפיינת בירידה בזרימת דם לגפיים, מתוארת ב-95% מהחולים עם סקלרודרמה. אירועי תופעת רנו עשויים לנבוע מחשיפה לקור ושינויים […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה