מחקר חדש שפורסם ב-The New England Journal of Medicine ב-24 במאי 2023, הראה כי תחילת טיפול מוקדם ב-DOACs לאחר שבץ מוחי עשויה להפחית את השכיחות לשבץ חוזר, תסחיף כלשהו בגוף, דימום חוץ גולגולתי מאג’ורי, דימום תוך גולגולתי סימפטומטי או מוות מסיבה ווסקולרית ביחס לתחילת טיפול מאוחר. מחקר זה נערך בכדי לחלוט את ההשפעה של תחילת טיפול מוקדם ב-DOACs בהשוואה לתחילת טיפול מאוחר בקרב מטופלים עם פרפור פרוזדורים שעברו שבץ מוחי.
המחקר בוצע ב-103 אתרים ב-15 מדינות שונות, כך שהמשתתפים חולקו באופן אקראי ביחס של 1:1 לטיפול מוקדם ב-DOACs (תחילת טיפול תוך 48 שעות לאחר שבץ קל/בינוני וביום ה-6/7 לאחר שבץ חמור) ולטיפול מאוחר יותר ב-DOACs (תחילת טיפול ביום ה-3/4 לאחר שבץ קל, ביום ה-6/7 לאחר שבץ בינוני וביום ה-12/13/14 לאחר שבץ חמור). התוצא העיקרי כלל אירוע של שבץ איסכמי חוזר, תסחיף כלשהו בגוף, דימום חוץ גולגולתי מאג’ורי, דימום תוך גולגולתי סימפטומטי או מוות מסיבה ווסקולרית לאחר 30 יום והתוצא המשני כלל את המרכיבים הללו לאחר 90 יום. מתוך 2013 משתתפים (37% עם שבץ קל, 40% עם שבץ בינוני ו-23% עם שבץ חמור), 1006 הוקצו לתחילת טיפול מוקדם ו-1007 לתחילת טיפול מאוחר יותר.
תוצאות המחקר הראו כי התוצא העיקרי התרחש בקרב 29 משתתפים (2.9%) בקבוצת הטיפול המוקדם ובקרב 41 משתתפים (4.1%) בקבוצת הטיפול המאוחר (RD -1.18 percentage points, 95% CI −2.84 – 0.47). שבץ מוחי חוזר אירע בקרב 14 משתתפים (1.4%) בקבוצת הטיפול המוקדם ובקרב 25 משתתפים (2.5%) בקבוצת הטיפול המאוחר (OR 0.57, 95% CI 0.29 – 1.07) ב-30 ימים שלאחר השבץ הראשוני ובקרב 18 משתתפים (1.9%) ו-30 משתתפים (3.1%), בהתאמה, לאחר 90 ימים (OR 0.60, 95% CI 0.33 – 1.06).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
ללא תיעוד של פירפור עליות מקדים לindex stroke?
ממליץ לקרוא את המאמר עצמו, ובנספח, כי התיאור שלו כאן אינו מדוייק. המחברים למעשה די מסוייגים מהתוצאה, ומפרשים אותה ככזו שתומכת בהתחלה מוקדמת של DOAC כאשר יש אינדיקציה ברורה. כלומר, העדויות אינן תומכות בתחלואה ותמותה מוגברים במטופלים שמקבלים DOAC מוקדם לעומת מאוחר. בסטטיסטיקה היסקית קלאסית (frequentist), אי שלילת הנחת ה-0 אינה מוכיח את ההנחה ההפוכה ועל כן ההסתייגות. בנוסף, יש לשם לב שההגדרה של מהי התחלה מוקדמת או מאוחרת השתנתה ע”פ חומרת האירוע, וגם היא נקבעה ע”פ פרמטרים רדיולוגיים מאוד מפורטים (ר’ טבלה S13 בנספח) ולא ע”פ NIHSS כמו שמקובל בחלק מהמחקרים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!