Neurologic Other

טיפול מוקדם ב-DOACs יעיל במניעת אירועים וסקולריים לאחר שבץ מוחי (The New England Journal of Medicine)

שבץ
מחקר חדש הראה כי תחילת טיפול מוקדם ב-DOACs לאחר שבץ מוחי עשויה להפחית את השכיחות לשבץ חוזר, תסחיף כלשהו בגוף, דימום חוץ גולגולתי מאג'ורי, דימום תוך גולגולתי סימפטומטי או מוות מסיבה ווסקולרית ביחס לתחילת טיפול מאוחר

מחקר חדש שפורסם ב-The New England Journal of Medicine ב-24 במאי 2023, הראה כי תחילת טיפול מוקדם ב-DOACs לאחר שבץ מוחי עשויה להפחית את השכיחות לשבץ חוזר, תסחיף כלשהו בגוף, דימום חוץ גולגולתי מאג’ורי, דימום תוך גולגולתי סימפטומטי או מוות מסיבה ווסקולרית ביחס לתחילת טיפול מאוחר. מחקר זה נערך בכדי לחלוט את ההשפעה של תחילת טיפול מוקדם ב-DOACs בהשוואה לתחילת טיפול מאוחר בקרב מטופלים עם פרפור פרוזדורים שעברו שבץ מוחי.

המחקר בוצע ב-103 אתרים ב-15 מדינות שונות, כך שהמשתתפים חולקו באופן אקראי ביחס של 1:1 לטיפול מוקדם ב-DOACs (תחילת טיפול תוך 48 שעות לאחר שבץ קל/בינוני וביום ה-6/7 לאחר שבץ חמור) ולטיפול מאוחר יותר ב-DOACs (תחילת טיפול ביום ה-3/4 לאחר שבץ קל, ביום ה-6/7 לאחר שבץ בינוני וביום ה-12/13/14 לאחר שבץ חמור). התוצא העיקרי כלל אירוע של שבץ איסכמי חוזר, תסחיף כלשהו בגוף, דימום חוץ גולגולתי מאג’ורי, דימום תוך גולגולתי סימפטומטי או מוות מסיבה ווסקולרית לאחר 30 יום והתוצא המשני כלל את המרכיבים הללו לאחר 90 יום. מתוך 2013 משתתפים (37% עם שבץ קל, 40% עם שבץ בינוני ו-23% עם שבץ חמור), 1006 הוקצו לתחילת טיפול מוקדם ו-1007 לתחילת טיפול מאוחר יותר.

תוצאות המחקר הראו כי התוצא העיקרי התרחש בקרב 29 משתתפים (2.9%) בקבוצת הטיפול המוקדם ובקרב 41 משתתפים (4.1%) בקבוצת הטיפול המאוחר (RD -1.18 percentage points, 95% CI −2.84 – 0.47). שבץ מוחי חוזר אירע בקרב 14 משתתפים (1.4%) בקבוצת הטיפול המוקדם ובקרב 25 משתתפים (2.5%) בקבוצת הטיפול המאוחר (OR 0.57, 95% CI 0.29 – 1.07) ב-30 ימים שלאחר השבץ הראשוני ובקרב 18 משתתפים (1.9%) ו-30 משתתפים (3.1%), בהתאמה, לאחר 90 ימים (OR 0.60, 95% CI 0.33 – 1.06).

למאמר ב- The New England Journal of Medicine

2 תגובות
  1. שי אופיר גבע
    שי אופיר גבע אומר:

    ממליץ לקרוא את המאמר עצמו, ובנספח, כי התיאור שלו כאן אינו מדוייק. המחברים למעשה די מסוייגים מהתוצאה, ומפרשים אותה ככזו שתומכת בהתחלה מוקדמת של DOAC כאשר יש אינדיקציה ברורה. כלומר, העדויות אינן תומכות בתחלואה ותמותה מוגברים במטופלים שמקבלים DOAC מוקדם לעומת מאוחר. בסטטיסטיקה היסקית קלאסית (frequentist), אי שלילת הנחת ה-0 אינה מוכיח את ההנחה ההפוכה ועל כן ההסתייגות. בנוסף, יש לשם לב שההגדרה של מהי התחלה מוקדמת או מאוחרת השתנתה ע”פ חומרת האירוע, וגם היא נקבעה ע”פ פרמטרים רדיולוגיים מאוד מפורטים (ר’ טבלה S13 בנספח) ולא ע”פ NIHSS כמו שמקובל בחלק מהמחקרים.

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת מלח בחולים עם צריכת נתרן יומית גבוהה ובסיכון גבוה לפרפור פרוזדורים עשויה להפחית את הסיכון להיארעות הפרעת הקצב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מסבירים כי אין מחקרים רבים להערכת הקשר בין צריכת נתרן ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין צריכת […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • דלקת מפרקים שגרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי בחולים עם פרפור פרוזדורים (Rheumatology)

    דלקת מפרקים שגרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי בחולים עם פרפור פרוזדורים (Rheumatology)

    בחולים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ופרפור פרוזדורים סיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי, בהשוואה לאלו עם הפרעת הקצב בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Rheumatology. באוכלוסייה זו גם סיכון קטן יותר לקבלת טיפול נוגד-קרישה פומי, העשוי לתרום לסיכון המוגבר לאירוע המוחי. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על מאגר Norwegian Cardio-Rheuma Register להערכת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה