Neurologic Other

התלקחות חמורה של מחלת ריאות חסימתית כרונית מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה (BMC Pulmonary Medicine)

בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD) שפנו לחדר מיון בתמונה של התלקחות חדה של מחלת הריאות תועד סיכון מוגבר לדמנציה במידה ונדרשו לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה לאשפוז במחלקה פנימית או טיפול בחדר מיון בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Pulmonary Medicine.  מהנתונים עולה עוד כי טיפול במרחיבי סמפונות עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות דמנציה באוכלוסייה זו.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 51,318 מבוגרים (50.3% גברים; ממוצע של 14.6 ביקורים בחדר מיון במהלך חמש שנים) עם אבחנה של COPD ו-51,318 מבוגרים ללא COPD תואמים לפי גיל, מין ומספר ביקורים בבתי חולים, זאת במטרה לקבוע את הסיכון להתפתחות דמנציה בתוך חמש שנים. עוד ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של חומרת התלקחות חמורה של מחלת הריאות על הסיכון לדמנציה וכן לקבוע את ההשפעה של טיפול תרופתי במרחיבי סמפונות.

מהנתונים עולה כי דמנציה הייתה נפוצה יותר באוכלוסיית החולים עם COPD, בהשוואה לביקורות ללא מחלת הריאות הכרונית (1,025 חולים לעומת 423 חולים, בהתאמה).

בניתוח לא-מתוקן, החוקרים זיהו סיכון גבוה פי 2.5 (יחס סיכויים של 2.51, רווח בר-סמך 95% של 2.24-2.81) לדמנציה בחולי COPD, בהשוואה לביקורות, כאשר בניתוח מתוקן תועד סיכון דומה (יחס סיכון של 2.42, רווח בר-סמך 95% של 2.16-2.71). החוקרים מציינים כי חלפו 2.6 שנים לפני אבחנה של חולי COPD עם דמנציה.

באשר להשפעה של טיפול תרופתי, 10,856 חולי COPD (21.2%) קיבלו טיפול במרחיבי סמפונות קצרי-טווח, כאשר 14,865 חולים (29%) טופלו במרחיבי סמפונות ארוכי-טווח. בהשוואה לסיכון לדמנציה בחולי COPD ככלל, כפי שתואר מעלה, הסיכון לדמנציה היה נמוך יותר עם טיפול במרחיבי סמפונות לטווח קצר (יחס סיכון מתוקן של 2.12, רווח בר-סמך 95% של 2.05-2.62) או לטווח ארוך של מעל חודש (יחס סיכון מתוקן של 2.1, רווח בר-סמך 95% של 1.91-2.45).

בקרב 3,451 חולים עם התלקחות חדה של COPD שפנו תחילה לחדר מיון, בחולים שנדרשו לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ (164 חולים, 4.7%) תועד סיכון גבוה יותר לדמנציה (יחס סיכון של 11.05, רווח בר-סמך 95% של 7.77-15.71).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם התלקחות חמורה של מחלת ריאות חסימתית כרונית שאושפזו ביחידת טיפול נמרץ קיים סיכון מוגבר לדמנציה, בהשוואה לאלו שאושפזו במחלקות רגילות או טופלו בחדר המיון בלבד. הם מוסיפים כי על-סמך הממצאים, טיפול במרחיבי סמפונות עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה.

BMC Pulmonary Medicine, Mar 29, 2023

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    בילדים כהי־עור עם ויטיליגו שיעור גבוה יותר משמעותית של הפרעות פסיכיאטריות, כולל דכאון, מחשבות אובדניות והפרעות התנהגות, בהשוואה לביקורות תואמות ללא ויטיליגו, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת שפורסמו בכתב העת JAAD International. המחקר הרטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, נערך בבית החולים Texas Children’s Hospital ביוסטון וכלל 327 ילדים עם ויטיליגו ו-981 ביקורות תואמות ללא ויטיליגו. גיל המשתתפים הממוצע […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה