Neurologic Other

תוספי ויטמין D3 במינון גבוה אינם מונעים התקפי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (EClinicalMedicine)

במאמר שפורסם בכתב העת EClinicalMedicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר VIDAMS (או Vitamin D to Ameliorate MS) מהן עולה כי מתן תוספי ויטמין D במינון גבוה לא הפחית את הסיכון להישנות קלינית בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר בין רמות לא-מספקות של וויטמין D ובין הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה; עם זאת, לא ידוע אם למתן תוספי ויטמין D השפעה על הפרוגנוזה של חולים אלו. במחקר VIDAMS הם ביקשו לקבוע אם מינונים גבוהים של ויטמין D (5,000 יחידות בינלאומיות ביום) לעומת מינונים נמוכים (600 יחידות בינלאומיות ביום), אשר ניתנו בשילוב עם Glatiramer Acetate, הפחיתו את הסיכון להישנות קלינית בחולים עם אבחנה של טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית לאורך 96 שבועות.

מחקר VIDAMS הינו מחקר אקראי, בשלב 3, כפל-סמיות, רב-מרכזי, שנערך ב-16 מרפאות בארצות הברית. המשתתפים במחקר היו בגילאי 18-50 שנים, אובחנו עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, עם פעילות מחלה לאחרונה ומדד EDSS של עד 4.0 נקודות; ריכוז 25-Hydroxyvitamin D של לפחות 15 ננוגרם/מ”ל בחודש שקדם למחקר ונטלו בממוצע עד 1,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 במהלך 90 הימים שקדמו למחקר.

מבין 203 חולים שחולקו באקראי במסגרת המחקר, 183 חולים היו זמינים להערכת היענות לטיפול התרופתי לאחר 30 ימים, כאשר מבין אלו, 172 חולים עברו חלוקה באקראי ביחס 1:1 לקבוצת טיפול בוויטמין D במינון נמוך או במינון גבוה והיו במעקב כל 12 שבועות למשך 96 שבועות.

התוצא העיקרי היה שיעור החולים עם הישנות מתועדת.

החוקרים מדווחים כי 165 משתתפים שבוע לביקור מעקב אחד לפחות ונכללו בניתוח הנתונים; 140 חולים השלימו את הביקור לאחר 96 שבועות.

מהנתונים לאחר 96 שבועות עולה כי שיעור החולים עם התלקחות טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית לא היה שונה בין חולים שקיבלו וויטמין D במינון נמול ואלו שטופלו במינון גבוה (32% לעומת 34%, p=0.60; יחס סיכון של 1.17, רווח בר-סמך 95% של 0.67-2.05).

שלושה חולים פיתחו אבני כליות או אבנים בדרכי השתן (חולה אחד בקבוצת הטיפול בוויטמין D במינון נמוך ושני חולים בקבוצת הטיפול בוויטמין D במינון גבוה). בשני מקרים נקבע קשר אפשרי עם תרופת המחקר; במקרה אחד עלתה אפשרות כי האירוע נקשר עם הטיפול ב-Topiramate למיגרנה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור העדר התועלת במתן וויטמין D3 במחקר הנוכחי ובמחקרים קודמים, אין מקום להמלצה למתן מינונים גבוהים יותר של וויטמין D במטרה להשפיע על מהלך המחלה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית.

EClinicalMedicine, Apr 13, 2023

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • מנות דחף של חיסון כנגד קורונה עשויות לקצר את המחזור החודשי בנערות (J Adolescent Health)

    מנות דחף של חיסון כנגד קורונה עשויות לקצר את המחזור החודשי בנערות (J Adolescent Health)

    מנת דחף של חיסון כנגד קורונה מלווה במחזורי ווסת קצרים יותר בנערות מתבגרות במהלך ארבעת החודשים לאחר קבלת החיסון, בפרט באלו שהיו בשלב הפוליקולארי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Adolescent Health. החיסון לא השפיע על הדימום, כאב, או תסמינים אחרים של המחזור החודשי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחים אודות שינויים במחזור […]

  • תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות אכילה (J Clin Endocrinol Metab)

    תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות אכילה (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (Polycystic Ovary Syndrome,או PCOS) סיכון מוגבר להפרעות אכילה מסוימות, כולל בולימיה נרבוזה, הפרעות אכילה בולמוסית ואכילה לא-מסודרת, ללא תלות במשקל גופן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סקירה שיטתית קטנה ומטה-אנליזה הדגימו סיכון מוגבר להפרעות אכילה מכל-סוג […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה