Menopause

נשים עם היסטוריה של מיגרנה נוטות לחוות יותר גלי חום (NAMS)

כאב ראש מיגרנה

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

נשים עם היסטוריה של מיגרנה נוטות לחוות יותר גלי חום חמורים או חמורים מאוד, בהשוואה לנשים ללא מיגרנה, כך עולה ממחקר שפורסם בכנס השנתי של אגודת גיל המעבר הצפון אמריקאית (NAMS). על פי המחקר, 1 מכל 5 נשים חוות מיגרנה, והן נוטות לסבול מתסמיני מיגרנה ונכות רבים יותר, מציינים המחברים.

החוקרים ניתחו נתונים של 3308 נשים בגילאי 45 עד 60 שנים, בגיל ממוצע של 53. רובן המכריע של המשתתפות היו לבנות (95%) והיו לפחות עם השכלה אקדמית (93%). רובן היו גם במערכת יחסים ארוכת טווח (85%), רובן מועסקות (69%) ורובן אחרי גיל המעבר (67%). החוקרים התאימו את ממצאיהם למדד מסת הגוף (BMI), מצב גיל המעבר, מצב עישון, דיכאון, חרדה, טיפולים הורמונאלים שגרתיים וכאבי גב תחתון בשנה האחרונה. “האבחנה של כאבי גב תחתון, הפרעת כאב נוספת, שימשה לבדיקת הספציפיות של הקשר בין תסמיני מיגרנה ותסמינים ואזומוטוריים”, כותבים המחברים. קצת יותר מרבע מהנשים (27%) דיווחו על היסטוריה של מיגרנה, וציוני דירוג גיל המעבר של נשים אלו היו גבוהים בממוצע ב-1.36 נקודות מאשר נשים ללא היסטוריה של מיגרנות (P <.001). נשים עם מיגרנה היו גם בסיכון גבוה ב-40% מנשים ללא מיגרנה לגלי חום חמורים או חמורים מאוד, לעומת ללא גלי חום בכלל (יחס הסיכויים, 1.4; P = .02).

לא ברור אם מיגרנה או גלי חום הם גורמי סיכון המוסיפים לפרופיל הסיכון הקרדיווסקולרי הקיים של אישה או שהם פשוט סמנים ביולוגיים של מסלול משותף, אמרה מחברת המחקר בראיון. היא משערת כי הקשר הנפוץ בין מיגרנה ותסמינים ואזומוטוריים יכול להיות קשור לחוסר ויסות עצבי. “המערכות הנוירולוגיות וכלי הדם שלנו הן תהליכים פיזיולוגיים מתואמים הפועלים יחד בהתאם לתפקוד הבסיסי של המוח והגוף”, אמרה. חלק מהתסמינים של מיגרנות וגיל המעבר דומים ושניהם מוסברים לעתים קרובות על ידי חוסר תפקוד של מערכות אלו. הקשר בין היסטוריה של מיגרנות לבין חומרת הסימפטומים הואזומוטוריים עשוי להיות מוסבר על ידי חוסר ויסות זה בין המערכות הנוירולוגיות לבין כלי הדם”.

ההשלכות הקליניות העיקריות של ממצאים אלה הן כי רופאים המטפלים בנשים צריכים להיות בטוחים שהם שואלים את המטופלות על היסטוריית המיגרנות שלהן. “הייעוץ שאנו מספקים לגבי תסמיני גיל המעבר צריך להיות מותאם טוב יותר להיסטוריה הרפואית של המטופלות שלנו, ובמיוחד, חשוב לשאול לגבי היסטוריית המיגרנות וכיצד הדבר עשוי להשפיע על הסימפטומים”, הוסיפה.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה