Menopause

האם שינויים מטבוליים עלולים להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי בנשים לאחר מנופאוזה? (מתוך כנס NAMS)

שכחנות וירידה קוגניטיבית לאחר מנופאוזה עשויות לנבוע משינויים במחזור המטבולי, כך טוענים חוקרים במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס הווירטואלי מטעם ה-North American Menopause Society. מהנתונים עולה כי בנשים סביב מנופאוזה ולאחר-מנופאוזה, סמני תפקוד מיטוכונדריאלי נקשרו עם תפקוד קוגניטיבי טוב יותר.

החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר MsBrain להערכת בריאות המוח בנשים סביב-מנופאוזה ולאחר-מנופאוזה. הם העריכו את התפקוד המיטוכונדריאלי ע”י הערכת קצב הנשימה, יכולת נשימתית מקסימאלית, קצב גליקוליטי בזאלי, דלף חלבונים, ייצור חמצון מיטוכונדריאלי ומסלול נשימה מקושר ל-ATP בטסיות.

מדגם המחקר כלל 110 משתתפים (גיל ממוצע של 58 שנים) אשר השלימו סדרת בדיקות קוגניטיביות להערכת הקורלציה אל מול הסמנים השונים. החוקרים התבססו על מבחן CVLT (California Verbal Learning Test-2) להערכת למידה מילולית, זיכרון וגישות ארגון, הערכת חשיבה סיבתית , רצף אות-מספר להערכת זיכרון עבודה ומבחן MOCA (Montreal Cognitive Assessment) להערכת התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי.

בקרב נשים עם רמות גבוהות יותר של צריכת חמצן לא-מיטוכונדריאלית, קצב נשימה מהיר יותר, יכולת נשימתית מקסימאלית גבוהה יותר, קצב גליקוליטי בזאלי מהיר יותר, או עליה בדלף חלבונים ונשימה תלוית ATP בטסיות תועדו ציונים גבוהים יותר במבחנים להערכת למידה מילולית וזיכרון, כמו גם גישות ארגון להבטחת למידה.

הן בנשים סביב מנופאוזה והן באלו לאחר-מנופאוזה, סמני תפקוד מיטוכונדריאלי יעיל, כולל קצב נשימה בסיסי וקצב נשימה מקסימאלי גבוהים יותר, נקשרו עם תפקוד טוב יותר במבחנים להערכת למידה מילולית ומבחני זיכרון. עם זאת, חלק מהשיטות לייצור אנרגיה שנחשבות לא-יעילות, דוגמת צריכת חמצן לא-מיטוכונדריאלית וקצב גליקוליטי בזאלי, גם נקשרו עם תפקוד קוגניטיבי טוב.

חלק מסמני אנרגיה אשר לרוב נחשבים שליליים במודלים בבעלי חיים, למעשה נקשרו עם תפקוד קוגניטיבי טוב. החוקרים מציעים כי ייתכן ומדובר בקשר מפצה בטווח הקצר, אך כי בטווח הארוך ייצור אנרגיה באופן זה עדיין עלול להזיק יותר מאשר להועיל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים סביב מנופאוזה ולאחר-מנופאוזה, סמני תפקוד מיטוכונדריאלי נקשרו עם תפקוד קוגניטיבי טוב יותר. הם מתכננים להשלים מחקרים נוספים במטרה למצוא מענה לשאלות נוספות בכל הנוגע לקשר בין צורות לא-יעילות של ייצור אנרגיה ובין התפקוד הקוגניטיבי.

מתוך כנס NAMS

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה