במסגרת מחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Menopause, ביקשו מומחים לקבוע את שכיחות וחומרת תסמיני מנופאוזה והצורך באפשרויות טיפול לתסמינים אלו בנשים בגילאי 60-65 שנים. מהנתונים עלה כי מדובר בתופעה נפוצה, כאשר נשים רבות בגילאים אלו סובלות מתסמינים וזומוטוריים בדרגה מתונה-עד-חמורה, אשר אינם מטופלים היטב.
החוקרים השלימו מחקר חתך, המבוסס על שאלונים שנערכו בין אוקטובר 2013 ועד מרץ 2014. מדגם המחקר כלל 2,020 נשים בגילאי 40-65 שנים באוסטרליה. התוצאים העיקריים כללו את הימצאות תסמינים וזומוטוריים בדרגה בינונית-עד-חמורה, כפי שנקבע לפי שאלון Menopause-Specific Quality of Life ושימוש נוכחי בטיפול לתסמיני מנופאוזה.
שיעורי הימצאות תסמינים וזומוטוריים בדרגה בינונית-עד-חמורה עמדו על 2.8% בנשים לפני מנופאוזה, 17.1% בנשים סביב מנופאוזה, 28.5% באלו לאחר מנופאוזה ומתחת לגיל 55 שנים, 15.1% באלו לאחר-מנופאוזה בגילאי 55-59 שנים ו-6.5% בנשים לאחר מנופאוזה ובגילאי 60-65 שנים.
טיפול מרשם לתסמיני מנופאוזה ניתן ל-135 נשים: 120 נשים (5.9%) נטלו טיפול הורמונאלי ו-15 נשים (0.7%) נטלו טיפול לא-הורמונאלי.
הגורמים שנקשרו בקשר חיובי עם תסמינים וזומוטוריים בדרגה בינונית-עד-חמורה כללו עישון (יחס סיכויים של 1.6) ומדד מסת גוף של 25-29.9 ק”ג למטר בריבוע (יחס סיכויים של 1.7); השכלה מעבר ללימודי תיכון נקשרה בקשר שלילי עם תסמינים אלו (יחס סיכויים של 0.7).
החוקרים מסכמים וכותבים כי השימוש באסטרוגן נרתיקי וטיפול לא-הורמונאלי בעל יעילות מוכחת לתסמיני מנופאוזה אינו מאוד נפוץ בנשים מבוגרות רבות, רמז לכך שתסמיני מנופאוזה אינם זוכים להתייחסות מספקת בנשים לאחר גיל 60 שנים.
Menopause. 2018;25(11):1331-1338
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!