אטרופיה של דרכי המין והשתן (Urogenital Atrophy) נפוצה מכפי שנראה לעין, ולמרות זאת עדיין קיימת מגמת תת-אבחון ותת-דיווח בנושא .גם היקף הטיפולים במצבים אלו נותר נמוך.
האגודה לגיל המעבר הבריטי, שמה לה למטרה להנגיש לאנשי מקצועות הבריאות כלים שיסיעו להם להציע טיפול לנשים הסובלות מאטרופיה זו.בהמלצות שפרסם האיגוד הבריטי בעיתון המדעי, Post Reproductive Health נאמר, כי כיום, נשים נותרות פעילות מינית לאורך זמן ארוך יותר בהשוואה לדורות קודמים. דווח כי נשים מנופאוזליות הסובלות מהפרעה בתפקוד המיני (female sexual dysfunction ) סובלות פי ארבע מאטרופיה וגינאלית ביחס לנשים שאינן סובלות מהפרעה בתפקוד המיני .
לפי ההערכות, כ-60% מהנשים לאחר-מנופאוזה, שאינן נוטלות טיפול הורמונאלי חליפי סיסטמי, סובלות משינויים אטרופיים ועד 25% מהנשים הנוטלות טיפול זה עדיין חוות תסמינים של אטרופיה של דרכי המין והשתן.
המפתח לטיפול הוא אבחנה וזו תלויה ברמת המודעות למצב זה, שכיחותו וההשלכות האפשריות.
מכיוון שנשים נמנעות מלדווח על מצב אינטימי זה , המומחים ממליצים לתשאל כל אישה לאחר-מנופאוזה בנושא, ללא קשר לסיבה בגינה פנתה להערכה רפואית. יש גם מקום לשקול השלמת הערכה לנוכחות שינויים אטרופיים, אי-נקיטת שתן וצניחת איברי אגן בקבוצת גיל זו.
כל גישות הטיפול באסטרוגן הן יעילות להקלה על אטרופיה של דרכי המין והשתן.
תכשירי אסטרוגן מקומיים כוללים אסטרוגן טבעי, דוגמת טבליות אסטרדיול או אסטריול בקרם. תכשירים אלו הם בעלי ספיגה סיסטמית נמוכה מאוד, עם רמות דומות או נמוכות מאלו שמסופקות ע”י האדרנל בנשים לאחר-מנופאוזה.
מטרת הטיפול היא הקלה על הסימפטומים ושיפור הספקת הדם לאפיתל הנרתיקי.מומלץ להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר.זמן התגובה לטיפול תלוי במצב הרירית .
מרבית המחקרים מציגים אפקט מקסימלי של הטיפול לאחר 3-4 חודשים אך במקרים של אטרופיה קשה האפקט המקסימלי יכול להיות עד 6 חודשים .
המומחים ממליצים להמשיך בטיפול על מנת לשמר את תוצאותיו , וזאת מכיוון שהפסקת הטיפול צפויה להחזיר באופן הדרגתי את התסמינים. ייתכן ומדובר יהיה בהישנות תסמינים בדרכי המין בלבד, בדרכי השתן בלבד, או בשתי המערכות גם יחד.
כל תכשירי האסטרוגן המקומיים נמצאו יעילים ולכן יש לקחת בחשבון את העדפות המטופלות, במטרה להישג היענות טובה לטיפול. אין התוויה לטיפול ב-Progestogen להגנה על רירית הרחם וטיפול מקומי באסטרוגן נחשב כבטוח בכל הנוגע לסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי או מחלות ממאירות.
ניתן להשתמש בחומרי סיכה ולחות לנרתיק, בשילוב עם תכשירי אסטרוגן מקומיים, או להשתמש בהם לבד במקרים בהם ישנה התווית-נגד לטיפול מקומי.
גישות טיפול חדשות יותר זמינות יותר ויותר כיום, אך אין נתונים מהימנים רבים והעדויות עדיין מצויות בשלבים ראשוניים.
Post Reproductive Health 24 (3)133-138
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!