מנופאוזה מלווה בשינויים מטבוליים במוח העשויים להביא לעליה בסיכון למחלת אלצהיימר, כך עולה מתוצאות מחקר קטן, אשר פורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת PLOS One.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את “ביו-אנרגטיקה” של 43 נשים בריאות, בעלות תפקוד קוגניטיבי תקין וללא-סוכרת, בשלבים אנדוקריניים שונים. המדגם כלל 15 נשים לפני מנופאוזה (ביקורות, גיל ממוצע של 47 שנים), 14 נשים בתקופת פרי-מנופאוזה (גיל ממוצע של 50 שנים) ו-14 נשים לאחר-מנופאוזה (גיל ממוצע של 57 שנים). למעט הבדלים בגיל, הקבוצות היו דומות במאפיינים הדמוגרפיים, סיפור משפחתי של מחלת אלצהיימר ושכיחות גנוטיפ APOE4.
כל המשתתפות השלימו בדיקות קליניות, מעבדתיות ונוירו-פסיכולוגיות. בדיקת FDG-PET שימש להערכת מטבוליזם גלוקוז במוח ולמדידת פעילות COX (Cytochrome Oxidase) במיטוכונדריית טסיות.
הן בקבוצת הנשים לאחר מנופאוזה והן באלו בתקופת פרי-מנופאוזה תועד מטבוליזם גלוקוז מוחי מופחת באזורים פגיעים למחלת אלצהיימר, כולל אזור הסינגולייט האחורי והקורטקס הפריאטו-טמפוראלי והפרונטאלי. ירידה במטבוליזם גלוקוז במוח עמדה בקורלציה עם ירידה בפעילות COX במיטוכונדריות של טסיות, בהשוואה לביקורות הצעירות.
החוקרים זיהו השפעה הדרגתית כך שהחריגות הביו-אנרגטיות היו הבולטות ביותר בנשים לאחר-מנופאוזה. שינויים חריגים אלו תועדו בדרגה בינונית בנשים בתקופת פרי-מנופאוזה והיו הכי פחות בולטים בנשים לפני-מנופאוזה. עוד עלתה מהממצאה קורלציה בין הסמנים הללו ובין מדדי זיכרון מיידי ומאוחר.
ממצאי המחקר מאשרים עדויות קודמות ממחקרים פרה-קליניים ומעידים על חסרים ביו-אנרגטיים הניתנים לזיהוי בנשים בתקופת פרי-מנופאוזה ולאחר-מנופאוזה, עדות לכך שאובדן אסטרוגן במנופאוזה אינו מוביל רק לירידה בפוריות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר עולה כי קיים חלון הזדמנויות קריטי, כאשר הנשים בשנות הארבעים והחמישים לחייהן, בו ניתן לזהות סימנים מטבוליים לסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר ולנקוט בגישות להפחתת הסיכון הנ”ל.
PLoS One. Published online October 10, 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!