בניגוד לטיפול הורמונלי חליפי פומי במינון גבוה ,טיפול הורמונלי חליפי פומי במינון נמוך, אינו קשור לעלייה בסכון לשבץ מוחי. כמו כן גם טיפול באסטרוגן וגינאלי אינו קשור לעלייה בסיכון לשבץ (Stroke) ואף הראה ירידה בסכון .
בהמשך לדיווח של ממצאי הרשם הלאומי הדני שסקר נתונים של קרוב למיליון נשים בגיל 51-70 , אנו מוסיפים כאן ממצאים נוספים בכל הקשור לסיכון מוגבר לשבץ מוחי בקרב נשים המטופלות בטיפול הורמונלי חליפי(HT) .
מטרת החוקרים הייתה לבחון את הקשר בין נשים פוסטמנופאוזליות המשתמשות בטיפול הורמונלי חליפי לבין שבץ, תוך ניתוח הקשר לסוגי השבץ : איסכמי, מדמם, תת עכבישי מדמם. בנוסף ביקשו החוקרים לנתח את השפעת הפורמלוציות השונות של HT , היינו סוג הורמונים, משטר טיפולי, צורת מתן ולבסוף גם את הקשר לגורמי סיכון נפוצים.
עבור טיפול באסטרוגן בלבד וטיפול משולב, לא נמצא קשר לעלייה בסיכון לשבץ איסכמי בטיפולים במינון נמוך, אך נצפתה עלייה בסיכון במינונים גבוהים יותר. ממצאים דומים דווחו עבור המינונים של פרוגסטין. הסיכון היחסי לכל סוגי השבץ היה מוגבר באופן מובהק סטטיסטי עבור tibolone (ליויאל) (1.33; 95% CI, 1.121.51) בהשוואה לנשים שלא השתמשו ב-HT מעולם.
נמצא גם סיכון יחסי מוגבר לשבץ איסכמי עבור raloxifene (אויסטה) בהשוואה לנשים שלא נטלו מעולם טיפול הורמונלי חליפי (1.44; 95% CI, 1.042.00) .
כפי שדווח היה גם ממצא מעניין נוסף שהיה קשר לטיפול באסטרוגן וגינאלי: טיפול נוכחי היה קשור באופן מובהק סטטיסטי עם סיכון מופחת לכל סוגי השבץ (0.65; 95% CI, 0.590.70).
כאמור נעשה שימוש במחקר עוקבה לאומי (דנמרק) היסטורי של נשים בגיל 51-70 משנת 1995-2010 באמצעות איחוד של 5 רשמים. הרשם הלאומי של סטטיסטיקה של מוצרים רפואיים סיפק מידע על חשיפה לטיפול הורמונלי, ומתוך רשם המטופל הלאומי או רשם גורמי התמותה נאספו נתונים הנוגעים לאבחנות של שבץ (איסכמי, מדמם, תת עכבישי מדמם).
החוקרים חישבו יחסי סיכון מותאמים מרובים תוך שימוש במודל רגרסיה מסוג Poisson .
החוקרים מדווחים כי מבין 980,003 נשים, 20,199 סבלו משבץ (78% איסכמי, 12% מדמם, ו-10% תת עכבישי מדמם) . בסה”כ 36% מהנשים עשו שימוש בטיפול הורמונלי.
שימוש נוכחי היה קשור לסיכון יחסי לשבץ של 1.16 (בטווח בין 1.12-1.22) . בהשוואה לנשים שלעולם לא השתמשו בטיפול הורמונלי, הסיכונים היחסיים המוגברים לכל סוגי השבץ עם שימוש מתמשך, מחזורי המשלב אסטרוגן/פרוגסטין, ואסטרוגן בלבד היו בהתאמה 1.29 (בטווח 1.21-1.37), 1.11 (1.04-1.2) ו-1.18 (1.1-1.26).
הסיכון המוגבר נבע בעיקר מהעלייה בסיכון לשבץ איסכמי, אך לא מדמם.
כאמור, טיפול באסטרוגן וטיפול משולב במינון נמוך , וטיפול באסטרוגן וגינאלי לא היו קשורים לעלייה בסיכון לשבץ.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!