במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה קשר בין ריכוז נמוך של ויטמין D בדם ובין היארעות שבריריות (Frailty) בנשים מבוגרות; מעניין לציין כי הקשר לא נותר עוד מובהק לאחר תקנון למחלות לבביות ומטבוליות.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שהתבסס על שבעה ביקורים בין 1994-2008 בבולטימור. מדגם המחקר כלל 369 נשים מ-Women’s Health and Aging Study II בגילאי 70-79 שנים, ללא שבריריות בתחילת המחקר.
ריכוז ויטמין D (25OHD) נקבע בתחילת המחקר וסווג כדלקמן: מתחת ל-10, 10-19.9, 20-29.9 ו-30 ננוגרם/מ”ל ומעלה. היארעות תשישות נקבעה על-בסיס נוכחות לפחות שלושה מבין הבאים: ירידה במשקל, פעילות גופנית ירודה, תשישות, חולשה ואיטיות.
שיעורי ההיארעות של שבריריות עמדו על 32.2 ל-1,000 שנות-אדם באלו עם ריכוז ויטמין D מתחת ל-10 ננוגרם/מ”ל, בהשוואה ל-12.9 ל-1,000 שנות-אדם באלו עם ריכוז של 30 ננוגרם/מ”ל ומעלה. מניתוח ההיארעות המצטברת עלה כי באלו עם ריכוז ויטמין D נמוך יותר שיעורי היארעות שבריריות היו גבוהים יותר, אם כי ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית. מניתוח סטטיסטי שכלל תקנון למשתנים דמוגרפיים, עישון ועונת שנה, ריכוז ויטמין D מתחת ל-10 ננוגרם/מ”ל לווה בעליה של כמעט פי שלוש בהיארעות שבריריות (יחס סיכון של 2.77).
לאחר תקנון למדד מסת הגוף, הקשר בין ריכוז ויטמין D מתחת ל-10 ננוגרם/מ”ל (בהשוואה ל-30 ננוגרם/מ”ל ומעלה) ובין היארעות שבריריות נותר על כנו, אך נחלש לאחר תקנון נוסף למחלות לבביות ומטבוליות.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת המנגנונים בבסיס הקשר הנ”ל.
J Am Geriatr Soc. 2017;65(3):619-624
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!