ממחקר חדש עולה כי לחולים המאושפזים בשל בעיה בפיצוי של אי ספיקת לב (HF) יש תוצאות טובות יותר אם הם מטופלים בחוסמי בטא לפני, במהלך ואחרי האשפוז.
מחקר קודם הדגים את הבטיחות של התחלת טיפול בחוסמי בטא בחולי HF, אך מחקרים אלה כללו חולים, שלא היו באשפוז או חולים, שטופלו במשתנים ועמדו לפני שחרור. השאלה כיצד לטפל בחולי HF ללא פיצוי נשארה עומדת בעינה.
במחקר השתתפו 432 נבדקים. 268 מהם היו על טיפול בחוסמי בטא עם הגיעם לאשפוז, אך ב-54 מהם הופסק הטיפול בחוסמי בטא במהלך האשפוז. 263 חולים שרדו והשתחררו מבית החולים, כשל-209 מהם נרשם טיפול בחוסמי בטא עם השחרור.
לחולים, שטופלו בחוסמי בטא לפני האשפוז, היה זמן שהייה קצר יותר בבית החולים (7.9 בהשוואה ל-9.4 ימים, p = 0.003) ושיעור תמותה לאחר 180 יום נמוך יותר (16% בהשוואה ל-24.4%, p = 0.03). לאחר תקנון למאפייני החולים ולפרדיקטורים של תמותה, נשאר טרנד לשיעור תמותה לאחר 180 נמוך יותר (OR 0.58, p = 0.08).
החוקרים הישוו בין תוצאות של אלה, שטופלו בחוסמי בטא טרם אשפוזם ובעת שיחרורם ובין אלה, שהפסיקו להם טיפול בחוסמי בטא לפני השחרור. לאלה, שהמשיכו לקבל את הטיפול, היה שיעור אשפוז נמוך או שיעור תמותה לאחר 180 יום נמוך יותר (59.8% בהשוואה ל-74.1%, p = 0.053).
בהשוואה של חולים, ששוחררו על טיפול בחוסמי בטא לעומת אלה שלא, שיעור התמותה לאחר 180 יום או שיעור האשפוז מחדש היה 59% מול 69% (p = 0.048). ה-OR (odds ratio) היה 0.51.
תוצאות המחקר מצביעות על כך, ששימוש בחוסמי בטא לפני, במהלך ואחרי אשפוז קשורות לתוצאות טובות יותר. שימוש בחוסמי בטא לא נקשר עם הרעה בהמודינמיקה או עם בעיה נשימתית.
יש להיזהר בפירוש מידע זה היות וזה ניתוח רטרוספקטיבי וייתכן ולא זוהו כל הפקטורים הקשורים עם טיפול בחוסמי בטא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!