מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם ב- Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America ב- 3 במאי, עולה כי אנשים החווים אירועים טראומתיים המובילים ל- PTSD (posttraumatic stress disorder), מדגימים רמות שונות של מתילצית  דנ”א בייחוד בגנים הקשורים לתפקוד חיסוני.

במחקר הנוכחי נטלו החוקרים דנ”א מדגימות דם של 100 משתתפים במחקר ה- DNHS (Detroit Neighborhood Health Study).  שכיחות PTSD באוכלוסיה זו הייתה יותר מפי 2 בהשוואה לזו שנמצאה במחקר אחרים, ייתכן שעל רקע חשיפה רבה לתקיפות אלימות, שדווחו ע”י 50.8% ממשתפי המחקר.

מבין 100 המשתתפים במחקר הנוכחי, 23 סווגו כבעלי “lifetime PTSD”, בהתבסס על 6 קריטריונים אבחנתיים, אשר חייבים לכלול חשיפה לגורם טראומתי המערב איום על החיים או פגיעה חמורה או עדות לאירוע שכזה אצל אדם קרוב או בן משפחה; התגובה כוללת תחושת אימה, חוסר אונים או פחד.  קריטריונים נוספים כללו חויות חוזרות של האירוע מחדש; המנעות מגירויים הקשורים באירוע, יחד עם ירידה בהיענות התקינה; וכן עוררות מוגברת ממושכת.  התסמינים חייבים להמשך חודש ויותר, ולגרום מצוקה או לפגוע בתפקודו החברתי או המקצועי של האדם.

המחקר בדק מאפייני מתילציה של יותר מ- 14,000 גנים ב- 23 נבדקים שאובחנו קלינית עם PTSD, ו 77 נבדקים שנחשפו לאירוע אחד או יותר בעל אופי טראומתי (PTE – potentially traumatic event), אולם אינם עונים על הקריטריונים של PTSD. 

מבחינת דירוג המתילציה: ציון 0 ייצג העדר מתילציה, וציון 1 ייצג מתילציה שלמה.  המחקר הנוכחי הגדיר את הסף להעדר מתילציה כתוצאה של פחות מ- 0.2, והסף למתילציה כתוצאה גבוהה מ- 0.8.  מתילציה באופן טיפוסי נלווית לביטוי נמוך של הגן.

מתוצאות המחקר עולה כי מספר הגנים שלא עברו מתילציה באופן מיוחד, לא היה שונה משמעותית בין קבוצת הנבדקים שחוו PTSD ובין קבוצת הנבדקים ללא PTSD.  יחד עם זאת, הבדל משמעותי היה קיים בין הקבוצות במושגים של מספר הגנים שעברו מתילציה באופן מיוחד (P < .0001).

על אף שכמה גנים שעברו מתילציה באופן מיוחד נמצאו בשתי הקבוצות, מספרם היה נמוך יותר בקבוצת הנבדקים ללא PTSD.

פרט מעניין יותר מכמות הגנים שעברו או לא עברו מתילציה, היה סוג הגנים שהושפעו.  בקבוצת ה- PTSD, בדיקת FAC (functional annotation clustering) הדגימה כי שלושת המקבצים של גנים שלא עברו מתילציה היו קשורים לתגובה דלקתית, תגובה חיסונית ותגובה חיסונית מולדת (innate).  בדיקה מקבילה בקרב קבוצת הנבדקים ללא PTSD זיהתה מקבצי גנים הקשורים להתפתחות, נוירוגנזיס ואיברונים תוך תאיים.

ניתוח של הגנים שעברו מתילציה זיהה איתות, תפיסת קול ותגובה לגירוי זר (xenobiotic stimulus) כאופייניים ביותר למקבצי הגנים בקבוצת ה- PTSD, בעוד שאיתות, פעילות ליפאז, ויכולת קישור של סידן יוני היו האופייניים בקבוצה השנייה.

החוקרים בדקו פעילויות חיסוניות לעומק בקבוצת ה- PTSD, ע”י הערכת רמות הנוגדנים ל- CMV, פרט שזוהה כסמן מרכזי לקיום איום על מערכת החיסון.  רמות הנוגדנים היו שונות משמעותית בין שתי הקבוצות, וגבוהות יותר בקבוצת ה- PTSD (P = .016).

החוקרים מסבירים כי במקרה זה, רמות גבוהות יותר של הנוגדן ל- CMV מייצגות חסר חיסוני.  לדבריהם, רמות גבוהות יותר של נוגדן, מורות על רמות גבוהות יותר של הנגיף דבר אשר פחות צפוי בפרטים ללא פגיעה חיסונית.

אנשים רבים חווים יותר מ- PTE אחד, ומחקרים אחרים הציעו בעבר קשר בין מספר האירועים וחומרת ה- PTSD.  המחקר הנוכחי ניתח את הקשר בין מספר האירועים ורמת המתילציה בכל אתר של דגימות הדנ”א.

ביחס לנבדקים ללא PTSD, לחולי PTSD היו כמעט פי 6 יותר גנים אשר התאימו ביחס הפוך למספר ה- PTEs שהם חוו, וכמעט פי 7 יותר גנים שהתאימו ביחס ישיר למספר ה- PTEs שנחוו (P < .01).  החוקרים מציינים כי חותם ברור למאפייני מתילציה הקשורים למערכת החיסון הופיע רק בקבוצת ה- PTSD.

החוקרים מאמינים כי קיים קשר תלוי מנה בין חשיפה לאירועים טראומתיים ובין מתילציה.  ככל שאנשים ייחשפו ליותר אירועים טראומתיים, כך יעלה מספר השינויים במתילציה בגנום שלהם, ועל כן אין סיכוי שהשינויים במתילציה הופיעו טרם האירועים הטראומתיים.

החוקרים מוסיפים כי ממצאיהם אינם מוחלטים, לאור אופי המחקר הנוכחי, אולם ממצאיהם מרמזים בצורה ברורה על הקשר האפשרי, וקשר צריך להיות מאושש במחקר פרוספקטיבי.

המומחים מוסיפים כי ממצאי המחקר הנוכחי הינם חשובים, אולם מזכירים כי מדובר במחקר חתך, ומדגישים את הצורך במחקר נוסף.

יחד עם זאת, הם מציינים, כל פרשנות של הממצאים הנוכחי מספקת מידע חשוב אם השינויים האפי גנטיים הופיעו טרם הופעת תסמיני PTSD, ניתן ללמוד מכך על מנגנון יצירת PTSD, ואם, מאידך, שינויים אלו משמשים כסמנים ל- PTSD לאחר שהחל, הדבר יכול לשפוך אור על ההתפתחות הטבעית של המחלה מבחינה ביולוגית.

Proc Natl Acad Sci U S A.

לידיעה במדסקייפ