Cognitive Function

תסמינים נוירולוגיים ונוירו-קוגניטיביים של COVID-19 נותרים לאורך שנה לאחר האבחנה (מתוך כנס ה-ANA)

מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Neurological Association עולה כי ליקוי נוירו-קוגניטיבי ממושך, דיכאון וחרדה מדווחים לעיתים קרובות בחולים עם COVID-19 בדרגה קלה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם תסמינים נוירולוגיים ונוירו-קוגניטיביים נותרו לאורך זמן בחולים עם COVID-19 בדרגה קלה בלימה, פרו, בזמן שהעיר עמדה בפני הגל הראשון של המגפה וכן לקבוע את ההשלכות של תסמינים נוירולוגיים אקוטיים באלו שאושפזו עם מחלה קלה-עד-בינונית.

מחקר העוקבה הפרוספקטיבי כלל 54 חולים (69% נשים; גיל ממוצע של 37 שנים) עם עדות לזיהום בנגיף הקורונה, אשר היו במעקב למשך בין 90 ימים ועד שנה אחת לאחר הזיהום. במהלך ביקורים אלו, המשתתפים השלימו שאלונים להערכת תסמינים נוירולוגיים וכן את שאלון Patient Health Questionnaire-9 להערכת דיכאון ו-General Anxiety Disease-7 להערכת חרדה. הערכה קוגניטיבית התבססה על מדדי NIH Toolbox Neurocognitive Assessment (או NTCA) ו-Rowland Universal Dementia Assessment Screening (או RUDAS).

מהנתונים עולה כי שני חולים אושפזו עקב COVID-19. מחצית מהמשתתפים במחקר (27 חולים) ענו על הקריטריונים להגדרת דיכאון לפי PHQ-9 ו-41% (22 חולים) ענו על הקריטריונים להגדרת חרדה לפי מדד GAD-7. שני חולים ענו על הקריטריונים לליקוי קוגניטיבי קל לפי מדד RUDAS.

לפי מדד NTCA, 54% מהמשתתפים (29 חולים) הציגו ציונים נמוכים מהממוצע בהערכת מהירות עיבוד, 57% (31 חולים) הציגו ציונים נמוכים בשליטה בדחפים וקשב, ב-46% (25 חולים) תועדו ציונים נמוכים בהערכת תפקוד ניהולי וב-54% (29 חולים) תועדו ציונים נמוכים בהערכת זיכרון עבודה.

מהנתונים עולה כי כאשר המשתתפים התבקשו לדווח על התחושות שלהם במהלך ביקורי המעקב, 80% (43 חולים) דיווחו כי חשו פחות מ-100% ו-35% (19 חולים) דיווחו כי חשו פחות מ-75%. יתרה מזאת, 22% (12 חולים) דיווחו כי איבדו את מקום עבודתם או פרשו מהלימודים לאחר אבחנה של COVID-19.

החוקרים כותבים כי ניתן לזהות לא מעט חסרים נוירו-קוגניטיביים ונוירו-פסיכיאטריים הנותרים לאורך זמן בחולים שחלו בקורונה ואלו עשויים להישאר עד שנה לאחר הזיהום הראשוני. עם זאת, הם מדגישים כי לאור העובדה שמדובר באוכלוסייה מרקע שונה, עם תרבות ומצב סוציו-אקונומי שונים, הממצאים אינם בהכרח רלבנטיים למצב במדינות בעלות הכנסה גבוהה.

 

מתוך כנס ה-ANA

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    זיהום בקורונה במהלך היריון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים והפלות ולכן מומלץ מתן חיסון כנגד COVID-19 לנשים הרות ומנתונים חדשים שפורסמו ב-Journal International de Medecine עולה כי החיסון כנגד הנגיף אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים. מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון למומים מולדים לאחר חיסון בהלך היריון וזאת על-בסיס נתונים מדנמרק, שבדיה ונורבגיה, אשר כללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה