Cognitive Function

לאור הכפלת שיעור הדמנציה בעשור האחרון, האיגוד הנוירולוגי מקים בית ספר ללימודי דמנציה במטרה לסייע לשמור על בריאות המוח

מהי מחלת הדמנציה?   מאת האיגוד הנוירולוגי בישראל

דמנציה (בעברית: קיהיון), היא: שם כולל לתחלואת מוח, שמקיפה מצבים, בהם נפגעות יכולות קוגניטיביות ומנטליות, בחומרה, שפוגעת בתפקוד היומיומי.

מהלך המחלה לרוב הדרגתי.
ביטויי הפגיעה: קושי בתהליכי זיכרון, קשב, חשיבה והבנה, שיפוט והתנהגות.

בדמנציה מתקדמת בגיל המבוגר, מאבחנים ומטפלים, בעיקר רופאים מתחומי הגריאטריה, נוירולוגיה ופסיכיאטריה.

הסיבות הנפוצות לדמנציה הן:
מחלת אלצהיימר, או מחלות ניווניות אחרות של המוח, אירועים מוחיים ומחלות כלי הדם המוחיים, וכן דמנציה מעורבת (ניוונית ווסקולארית).

דמנציה מתבטאת על פי רוב בגיל מבוגר. ואולם, יכולה להופיע גם בגילאים צעירים.
כ- 5% מהלוקים בדמנציה הם בני פחות מ- 65 שנים.

התפתחות רפואית חשובה בתחום היא: האפשרות לאבחן ירידה קוגניטיבית בשלבים הרבה יותר מוקדמים מאשר בעבר, עוד טרם התפתחות דמנציה. כמו כן, הכרה בכך שהתהליכים הביולוגים השונים (העומדים בבסיס התחלואה), הם ארוכי טווח, ומתחילים עוד 2-3 עשורים טרם הופעת תסמיני המחלה. 

ולמספרים: 


  • שיעור הדמנציה בעולם הוכפל בדור האחרון.

  •  כ- 50 מיליון גברים ונשים בעולם כיום לוקים בדמנציה.

  •  כ – 10 מיליון מקרים חדשים מתגלים מדי שנה.

  •  הצפי לפי ארגון הבריאות העולמי: שיעור התחלואה ישלש עצמו עד שנת 2050!

  •  העלות הכלכלית של דמנציה בעולם מוערכת כבר כעת בקרוב לטריליון דולר. 

  •  בישראל, מוערך שבין 120,000 150,000 נשים וגברים לוקים בדמנציה.

לפי פרסום עדכני של סיבות מוות מובילות בארץ מטעם משרד הבריאות, עולה כי בין העשור הראשון לשני, בשנות האלפיים, חלה עליה ניכרת בשיעורי תמותה, שיוחסה לאבחנה ראשית של דמנציה (בשיעור של 68% בקרב נשים, ו-65% בקרב גברים). עוד עולה כי, מאז  2018, דמנציה, היא סיבת המוות המדווחת השלישית בקרב נשים בישראל, אחרי סרטן ומחלות לב.

פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הנוירולוגי בישראל אומר: “ישנם גורמי סיכון לירידה קוגניטיבית כמו: גיל מבוגר, סיפור משפחתי וגנטיקה, שאינם ניתנים לשינוי. עם זאת, ניתן להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית, או להאט אותה- אפשר לסייע לשמור על בריאות המוח, כפי שאפשר לשמור על בריאות הלב.”.
” המניעה והטיפול בדמנציה מהווים אתגר רפואי וחברתי עצום. מצד אחד שכיחות תחלואת הדמנציה ומחלת האלצהיימר, גדלה, בד בבד עם עליית תוחלת החיים. ומצד שני, ההתפתחות המדעית בתחום עצומה. לרשותנו כיום, אמצעי אבחון וסמנים ביולוגים הרבה יותר טובים ומדויקים מאשר בעבר, ואפשרויות עיכוב ומניעה של התחלואה.
חלק מהדמנציות, שמתפתחות במהירות, הן הפיכות וברות טיפול! אף כי מדובר במיעוט מהמקרים, ישנה חשיבות רבה לאבחון מדויק בזמן בכדי לא להחמיץ דמנציה ברת טיפול”.

לנוכח ההתפתחויות הרפואיות החשובות בתחום, מקיים האיגוד הישראלי לנוירולוגיה בימים אלו בית ספר ללימודי דמנציה, שעוסק בהעשרה בהיבטים אבחוניים וטיפוליים, עבור כלל הרופאים והמתמחים הנוירולוגים.

במקביל אושרה רק לאחרונה השתלמות עמיתים (fellowship) ייעודית בנוירולוגיה קוגניטיבית. ההשתלמות בהיקף של שנה-שנתיים ומתמקדת בהתמקצעות בכלל ההיבטים האבחוניים והטיפוליים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • תסמיני מנופאוזה חמורים מלווים בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי בגיל מתקדם (Menopause)

    תסמיני מנופאוזה חמורים מלווים בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי בגיל מתקדם (Menopause)

    תסמינים חמורים של מנופאוזה, דוגמת גלי חום ומצב רוח דיכאוני, מלווים בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי קל בנשים לאחר-מנופאוזה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Menopause. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חשוב לזהות גורמי סיכון אפשריים התורמים להתפתחות ליקוי קוגניטיבי, דוגמת תסמיני מנופאוזה. זיהוי מוקדם של גורמי סיכון אלו עשוי לסייע במניעה וטיפול בזמן בהפרעות […]

  • אסתמה מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (J Allergy Clin Immunol)

    אסתמה מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (J Allergy Clin Immunol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology עולה כי אסתמה מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת אלצהיימר. חוקרים מטאיוואן מצאו כי בחולי אסתמה שיעורים גבוהים יותר של מחלת אלצהיימר ולכן החוקרים מוויסקונסין ביקשו כעת לבחון אם מגמה דומה קיימת בארצות הברית. המחקר כלל מדגם אקראי של 20% מהמטופלים במאגר Medicare בין השנים […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: אבחון, מניעה וטיפול באלצהיימר

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: אבחון, מניעה וטיפול באלצהיימר

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “שבירת מיתוסים”. היום נעסוק באחת המחלות המאתגרות והמורכבות ביותר – אלצהיימר. פרופסור איתמר רז יציג בפנינו את השיטות המתקדמות לאבחון המחלה, על הבעיות באבחון, גורמי סיכון וגנטיקה ועל הדרכים למניעת הידרדרות מהירה כמו גם על טיפולים חדשים הזמינים למטופלים. פרק חשוב ומלא בידע קריטי, הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת! בחסות בלתי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: יורוליטין A בטיפול באלצהיימר

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: יורוליטין A בטיפול באלצהיימר

    פרופ’ רז מציג מחקר שבחן מתן יורוליטין A במודל אלצהיימר בעכברים, בו נמצא כי החומר עשוי למנוע שקיעה של עמילואיד בטא במח, ולהביא לעיכוב בהתפתחות המחלה. הטיפול לא נוסה בבני אדם, אך זמין לנטילה כתוסף מזון, ולכן פרופ’ מציע כי ניתן לשקול לקחת אותו כתוסף באנשים הנמצאים בסיכון גבוה לאלצהיימר. לטיפ בנושא שינה ופינוי זבל […]

  • הקריטריונים החדשים לאבחון אלצהיימר כוללים גם אבחון מבוסס ביומרקרים

    הקריטריונים החדשים לאבחון אלצהיימר כוללים גם אבחון מבוסס ביומרקרים

    אגודת האלצהיימר, גוף בינלאומי שמוקדש לטיפול, תמיכה ומחקר במחלה, פרסם הלילה קריטריונים חדשים לאבחון ואיפיון המחלה, ולקביעת דרגות חומרתה, והם כוללים לראשונה גם אבחון המבוסס על סמנים ביולוגיים. ראשי האיגוד הנוירולוגי בישראל: "מדובר במהפיכה באבחון המחלה. שונו הקריטריונים הבינלאומיים לאבחון אלצהיימר ולקביעת דרגות המחלה: מאבחון קליני בלבד, לאבחון המבוסס גם על סמנים ביולוגים, בדומה לאבחון מחלות אחרות, כמו: סרטן, מחלות לב וסוכרת"

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה