Cognitive Function

ליקוי קוגניטיבי יחסית נפוץ במחלימי קורונה (JAMA Network Open)

ליקוי קוגניטיבי תועד בשכיחות יחסית גבוהה לאורך מספר חודשים מהדבקה בנגיף הקורונה, כך עולה מתוצאות מחקר חתך, שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את השכיחות של הפרעה בתפקוד קוגניטיבי בחולים לאחר COVID ולבחון אם ההפרעה בתפקוד הקוגניטיבי הייתה תלויה בחומרת הזיהום הנגיפי. מרבית המחקרים הקודמים התמקדו כמעט רק בחולים מאושפזים עם COVID-19 או שכללו מספר קטן מאוד של חולים. כעת בחנו החוקרים את התוצאות במדגם גדול יותר של חולים עם מחלה קלה, בינונית, או חמורה.

החוקרים אספו נתונים אודות 740 חולים (גיל ממוצע של 49 שנים; 63% נשים), במרווח זמן ממוצע מאבחנת COVID-19 של 7.6 חודשים, אשר שרדו את הזיהום הנגיפי. מדגם המחקר כלל משתתפים שטופלו באופן אמבולטורי, בחדרי מיון או באשפוז. התפקוד הקוגניטיבי נבחן על-סמך מדדים נוירו-פסיכולוגיים תקפים וניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין ליקוי קוגניטיבי ובין אתר הטיפול ב-COVID-19, תוך תקנון למוצא וגזע, הרגלי עישון, מדד מסת גוף, מחלות רקע ודיכאון.

מהנתונים עולה כי החסרים המשמעותיים ביותר תוארו במהירות עיבוד (18%), תפקוד ניהולי (16%), שטף דיבור (15%), קידוד זיכרון (24%) ושליפה מזיכרון (23%). ניתוח מתוקנן הראה כי בחולים מאושפזים תועדו שיעורים גבוהים יותר של ליקוי בקשב (יחס סיכויים של 2.8, רווח בר-סמך 95% של 1.3-5.9), תפקוד ניהולי (יחס סיכויים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1-3.4), קידוד זיכרון (יחס סיכויים של 2.3, רווח בר-סמך 95% של 1.3-4.1) ושליפה (יחס סיכויים של 2.2, רווח בר-סמך 95% של 1.3-3.8), בהשוואה לאלו שטופלו באופן אמבולטורי.

בקרב חולים שטופלו בחדרי מיון תועדו שיעורים גבוהים של ליקוי בשטף (יחס סיכויים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.1-3.1) וקידוד זיכרון (יחס סיכויים של 1.7, רווח בר-סמך 95% של 1-3), בהשוואה לאלו שטופלו אמבולטורית. לא תועדו הבדלים בליקויים בתחומים אחרים.

ממצאי המחקר מעידים כי בחלק משמעותי ממחלימי קורונה ייתכנו בעיות קוגניטיביות לאורך חודשים לאחר הזיהום הנגיפי ואלו עשויות לתרום למוגבלות תפקודית משמעותית. הנתונים מעלים את החשש כי נגיף הקורונה עלול להביא לעליה בסיכון למחלות נוירו-דגנרטיביות.

החוקרים מציעים להשלים בדיקות סקר להערכת תפקוד קוגניטיבי בחולים לאחר COVID-19, זאת ללא תלות בגיל החולים או בחומרת הזיהום הנגיפי.

JAMA Network Open 2021

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    זיהום בקורונה במהלך היריון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים והפלות ולכן מומלץ מתן חיסון כנגד COVID-19 לנשים הרות ומנתונים חדשים שפורסמו ב-Journal International de Medecine עולה כי החיסון כנגד הנגיף אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים. מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון למומים מולדים לאחר חיסון בהלך היריון וזאת על-בסיס נתונים מדנמרק, שבדיה ונורבגיה, אשר כללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה