Cognitive Function

עדויות נוספות תומכות בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי קל עם תרופות אנטי-כולינרגיות (Neurology)

תרופות אנטי-כולינרגיות נפוצות, עם וללא מרשם רופא, מלוות בסיכון מוגבר משמעותית לליקוי קוגניטיבי קל והידרדרות קוגניטיבית בקשישים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין בעברם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את ההשלכות הקוגניטיביות של תרופות אנטי-כולינרגיות בקשישים עם תפקוד קוגניטיבי תקין וכן להעריך את האינטראקציה בין הפרופיל הגנטי וגורמי סיכון למחלת אלצהיימר בנוזל שדרה.

מדגם המחקר כלל 688 מבוגרים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין מפרויקט Alzheimer’s Disease Neuroimaging Initiative (גיל ממוצע של 73.5 שנים, 49.6% נשים). ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון להתקדמות לליקוי קוגניטיבי קל לאורך תקופה של עשר שנים וכן בחנו החוקרים את שיעורי ההידרדרות בזיכרון, תפקוד ניהולי ושפה לאורך שלוש שנים, כפונקציה של חשיפה לטיפול אנטי-כולינרגי.

החוקרים העריכו את העומס האנטי-כולינרגי באמצעות מדד דיכוטומי ומדד מצטבר חדש שהם פיתחו. המדד המצטבר התבסס על מספר, מינון וחוזק הטיפול האנטי-כולינרגי שנטלו המשתתפים.

החוקרים מדווחים כי 230 מבין 688 המשתתפים (33%) נטלו תרופות אנטי-כולינרגיות, כאשר בממוצע כל מטופל נטל 4.7 תרופות אנטי-כולינרגיות. התרופות הנפוצות ביותר היו Metoprolol, Atenolol, Loratadine ו-Bupropion.

מבין 230 המשתתפים שנטלו תרופות אנטי-כולינרגיות, 117 חולים (51%) פיתחו בהמשך ליקוי קוגניטיבי קל, זאת בהשוואה ל-192 מבין 458 משתתפים שלא נטלו תרופות אלו (42%). מהנתונים עולה כי בקרב אלו שנטלו טיפול אנטי-כולינרגי תועדה עליה של 47% בסיכון להתפתחות ליקוי קוגניטיבי קל לאורך תקופה של 10 שנים (יחס סיכון של 1.47, p=0.01).

באופן לא-מפתיע, עומס אנטי-כולינרגי גבוה יותר לווה בסיכון מוגבר להתפתחות ליקוי קוגניטיבי קל.

בכל הנוגע לסיכון הגנטי, מהנתונים עולה כי בקרב אלו שנטלו טיפול אנטי-כולינרגי ונשאו אלל APOE ε4 תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות ליקוי קוגניטיבי קל, בהשוואה לאלו שנטלו את התרופות ולא נשאו אלל זה (יחס סיכון של 2.69, p<0.001).

הערכת האינטראקציה עם גורמי הסיכון לפי נוזל השדרה הדגימה ממצאים דומים, כאשר באלו שנטלו טיפול אנטי-כולינרגי ובהם הייתה עדות בנוזל שדרה לסמנים לפתולוגיה של מחלת אלצהיימר תועד סיכון גבוה כמעט פי חמש לליקוי קוגניטיבי קל, בהשוואה לאלו שנטלו את התרופות אך בהם לא הייתה עדות לסמנים אלו (יחס סיכון של 4.89, p<0.001).

החוקרים מדווחים עוד כי קשישים רבים נטלו תרופות אנטי-כולינרגיות במינונים גבוהים בהרבה מהמינון היעיל המינימאלי המומלץ לקשישים, כאשר 57% מהקשישים נטלו מינון גבוה כפליים מהמומלץ ו-18% נטלו מינון גבוה פי 4 מהמינון המומלץ.

ממצאי המחקר מדגישים את ההשלכות השליליות של תרופות אנטי-כולינרגיות על התפקוד הקוגניטיבי ותומכות בהשלמת מחקרים נוספים בנושא.

Neurology. Published online September 2, 2020

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אנו ממליצים על שימוש במחשבון ACB המאפשר בדיקת עומס אנטי-כולינרגי על בסיס התרופות שהמטופל כבר נוטל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • הדור הבא של הפרוביוטיקה | פוסטביוטיקה | הרצאות זמינות לצפייה

    הדור הבא של הפרוביוטיקה | פוסטביוטיקה | הרצאות זמינות לצפייה

    במהלך החודש האחרון התקיימו שני וובינרים העוסקים בפוסטביוטיקה | הדור הבא של הפרוביוטיקה. להרצאת המפגש הראשון ומענה על שאלות השתלמות לחצו כאן להרצאת המפגש השני שהתמקדה בפוסטביוטיקה להפחתה משמעותית של תחלואת חורף בילדים לחצו כאן  

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • מתן תוך-ניתוחי של דקסמתזון מפחית שימוש באופיואידים בילדים לאחר כריתת שקדים (Can J Anesthesia)

    מתן תוך-ניתוחי של דקסמתזון מפחית שימוש באופיואידים בילדים לאחר כריתת שקדים (Can J Anesthesia)

    מתן תוך-ניתוחי של מנה יחידה של דקסמתזון בילדים שעברו ניתוח כריתת שקדים תחת הרדמה כללית הפחית את הצורך בטיפול באופיואידים סביב ההתערבות הניתוחית, ללא עליה בסיכון לדימום לאחר-ניתוח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Canadian Journal of Anesthesia. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת ההשפעה של דקסמתזון תוך-ניתוחי על צריכת אופיואידים בילדים עד גיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה