תרופות אנטי-כולינרגיות נפוצות, עם וללא מרשם רופא, מלוות בסיכון מוגבר משמעותית לליקוי קוגניטיבי קל והידרדרות קוגניטיבית בקשישים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין בעברם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את ההשלכות הקוגניטיביות של תרופות אנטי-כולינרגיות בקשישים עם תפקוד קוגניטיבי תקין וכן להעריך את האינטראקציה בין הפרופיל הגנטי וגורמי סיכון למחלת אלצהיימר בנוזל שדרה.

מדגם המחקר כלל 688 מבוגרים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין מפרויקט Alzheimer’s Disease Neuroimaging Initiative (גיל ממוצע של 73.5 שנים, 49.6% נשים). ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון להתקדמות לליקוי קוגניטיבי קל לאורך תקופה של עשר שנים וכן בחנו החוקרים את שיעורי ההידרדרות בזיכרון, תפקוד ניהולי ושפה לאורך שלוש שנים, כפונקציה של חשיפה לטיפול אנטי-כולינרגי.

החוקרים העריכו את העומס האנטי-כולינרגי באמצעות מדד דיכוטומי ומדד מצטבר חדש שהם פיתחו. המדד המצטבר התבסס על מספר, מינון וחוזק הטיפול האנטי-כולינרגי שנטלו המשתתפים.

החוקרים מדווחים כי 230 מבין 688 המשתתפים (33%) נטלו תרופות אנטי-כולינרגיות, כאשר בממוצע כל מטופל נטל 4.7 תרופות אנטי-כולינרגיות. התרופות הנפוצות ביותר היו Metoprolol, Atenolol, Loratadine ו-Bupropion.

מבין 230 המשתתפים שנטלו תרופות אנטי-כולינרגיות, 117 חולים (51%) פיתחו בהמשך ליקוי קוגניטיבי קל, זאת בהשוואה ל-192 מבין 458 משתתפים שלא נטלו תרופות אלו (42%). מהנתונים עולה כי בקרב אלו שנטלו טיפול אנטי-כולינרגי תועדה עליה של 47% בסיכון להתפתחות ליקוי קוגניטיבי קל לאורך תקופה של 10 שנים (יחס סיכון של 1.47, p=0.01).

באופן לא-מפתיע, עומס אנטי-כולינרגי גבוה יותר לווה בסיכון מוגבר להתפתחות ליקוי קוגניטיבי קל.

בכל הנוגע לסיכון הגנטי, מהנתונים עולה כי בקרב אלו שנטלו טיפול אנטי-כולינרגי ונשאו אלל APOE ε4 תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות ליקוי קוגניטיבי קל, בהשוואה לאלו שנטלו את התרופות ולא נשאו אלל זה (יחס סיכון של 2.69, p<0.001).

הערכת האינטראקציה עם גורמי הסיכון לפי נוזל השדרה הדגימה ממצאים דומים, כאשר באלו שנטלו טיפול אנטי-כולינרגי ובהם הייתה עדות בנוזל שדרה לסמנים לפתולוגיה של מחלת אלצהיימר תועד סיכון גבוה כמעט פי חמש לליקוי קוגניטיבי קל, בהשוואה לאלו שנטלו את התרופות אך בהם לא הייתה עדות לסמנים אלו (יחס סיכון של 4.89, p<0.001).

החוקרים מדווחים עוד כי קשישים רבים נטלו תרופות אנטי-כולינרגיות במינונים גבוהים בהרבה מהמינון היעיל המינימאלי המומלץ לקשישים, כאשר 57% מהקשישים נטלו מינון גבוה כפליים מהמומלץ ו-18% נטלו מינון גבוה פי 4 מהמינון המומלץ.

ממצאי המחקר מדגישים את ההשלכות השליליות של תרופות אנטי-כולינרגיות על התפקוד הקוגניטיבי ותומכות בהשלמת מחקרים נוספים בנושא.

Neurology. Published online September 2, 2020

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אנו ממליצים על שימוש במחשבון ACB המאפשר בדיקת עומס אנטי-כולינרגי על בסיס התרופות שהמטופל כבר נוטל.