ע”פ מחקר המתפרסם ב-Annals of Clinical and Translational Neurology כ-33% מהמטופלים שאושפזו בשל COVID-19 ממשיכים לסבול מאנצפלופתיה , היינו פגיעה כלשהיא בתפקוד המוח, הכוללת בלבול, הזיות, וחוסר תגובתיות .
מעבר לכך, לפי המחקר, חולי קורונה שחוו פגיעה בתפקוד המנטלי , נטו לסבול גם יותר ממבעיות רפואיות חמורות יותר מאלה שלא סבלו פגיעה כזו.
החוקרים עקבו אחר 509 חולי הקורונה הראשונים, שאושפזו בין 5/3/20 ל-6/4/20 ב-10 בתי חולים באיזור שיקגו. נמצא כי משך האשפוז של חולים עם פגיעה מנטלית היה ארוך יותר פי 3 בהשוואה לחולי קורונה מאושפזים ללא פגיעה מנטלית.
גם לאחר השחרור מבית החולים, 32% בלבד מהחוליםעם פגיעה מנטלית חזרו לתפקוד יום יומי תקין, וזאת בהשוואה ל-89% מחולי הקורונה שלא חוו פגיעה מנטלית.
החולים שסבלומאנצפלופתיה (encephalopathy) היו גם בסיכון גבוה כמעט פי שבעה לתמותה בהשוואה לאלה ללא עדות לאנצפלופתיה.
החוקרים מציינים שלא הצליחו לזהות את הגורם לאנצפלופתיה, ואין עדות לכך שוירוס הקורונה תוקף ישירות תאים במוח, וההשערה היא שהסיבוכים הנוירולוגיים נגרמים מסערת הציטוקנים הנגרמת מתגובת יתר של המערכת החיסונית.
במחקר נמצא כי 162 החולים שסבלו מפגיעה מנטלית היו גברים קשישים, ועם מחלות רקע לרבות הפרעות נוירולוגיות, סרטן, מחלת כלי הדם והמוח, מחלת כליות כרונית, סוכרת, כולסטרול גבוה, מחלות לב, לחץ דם גבוה או עישון.
הם מוסיפים כי 82% מהחולים הללו סבלו מתסמינים נוירולוגיים נוספים , מעבר לפגיעה בתפקוד המנטלי, לרבות כאבי שרירים (45% ), כאבי ראש (38% ), וסחרחורות (30%).
עוד מדווחים החוקרים כי חולים צעירים יותר היו בסיכון גבוה יותר לפתח תסמינים נוירולוגיים כלליים, פרט לאנצפלופתיה, שהיתה אופיינית יותר אצל קשישים. להערכת החוקרים הגורם לכך היא העובדה שהחולים הצעירים יותר הגיעו לאשפוז בשל תלונות על כאבי שרירים, כאבי ראש וכד’ , ובנוסף הצוות הרפואי העניק לתסמינים אלה תשומת לב רבה יותר בשל הסיכון הנמוך יותר שלהם לפתח תסמינים ומחלה נשימתית חריפה.
הערת המערכת: מוזמנים לצפות בראיון שקיימנו לאחרונה עם ד”ר ענת וידר על תופעת ה-LONG COVID שבה נדונו התסמינים ארוכי הטווח של COVID-19
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!