Cognitive Function

לא רק נזקי שבץ, מה עושה נגיף הקורונה למוח? (האיגוד הישראלי לנוירולוגיה)

הדיווחים מלמדים כי בקרב  רבים מחולי קורונה מתרחשים סיבוכים נוירולוגים. פרופ’ כרמל ערמון, מהאיגוד הישראלי לנוירולוגיה, ומנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא מסביר כי לקורונה השפעות נוירולוגיות מרובות ומגוונות.

אצל חלק מהחולים, תסמיני נגיף הקורונה הראשונים הם נוירולוגים אובדן חוש הטעם והריח.

הסיבוך ארוך-הטווח השכיח ביותר קורה אצל כ-40% (בהערכה ראשונית) של החולים, שמצבם הופך לקשה. מדובר בפגיעה נוירולוגית שיורית ביכולות קוגניטיביות (מיקוד, מוטיבציה, זכרון, הבנה). הפגיעה נובעת מרגישות תאי המוח לכל תהליך זיהומי ומחלת חום, ובעיקר מלווה בקשיי חמצון וקריסת מערכות. רגישות זאת קיימת במיוחד בחולים בגילאים המבוגרים, אשר לעתים כבר חשו קשיים קוגניטיביים טרם חלו, או נמצאו על הגבול של פיתוח קשיים כאלה.

הסיבוך החריף השכיח ביותר קשור לתופעת קרישיות היתר הנצפית אצל חולים, ומתבטאת בשבץ, על רקע חסימת כלי דם גדול על ידי קריש. לאור זאת החלו הרופאים להשתמש בנוגדי קרישה בחולים הקשים במגמה למנוע סיבוכי קרישים
סיבוך חריף נוסף הוא: כאבי שרירים ופירוק רקמת שרירים, לרוב בצורה קלה והפיכה..

יש חולים מעטים, בהם נראים שינויים בקרומי המוח בדימות. עד כה הדיווחים לא הראו מציאות וירוס ה- COVID-19  בנוזל השדרה עצמו, כך שלא מדובר בדלקת קרום המוח על בסיס חדירת הוירוס, אלא יתכן תגובה למצב השפעול האימוני המלווה את המחלה.

תוארה תופעה נדירה שיכולה להתפתח לפני או אחרי זיהוי המחלה ואשר פוגעת במערכת העצבים ההיקפית, והיא תסמונת ע”ש Guillain-Barre, הפוגעת בעצבי הגפיים או הפנים, וביחוד הסוג שמערב את עצבי הפנים (תסמונת ע”ש Miller Fisher). לרוב מדובר בפיתוח נוגדנים על ידי מערכת החיסון כנגד הוירוס,  שפוגעים גם בעצבים לגפיים או הפנים. חושבים שהמקרים בהם ההסתמנות הנוירולוגית התגלתה טרם התגלות המחלה נובעים מתחלואה בוירוס הקורונה ללא תסמינים או עם תסמינים קלים בלבד.

עוד סיבוך נוירולוגי נדיר הוא דלקת של המוח עצמו, גם כן על בסיס תגובה אימונית נגד הוירוס שפוגעת במוח.

התוצאה ארוכת הטווח המשמעותית ביותר של החולים הקשים המבוגרים תהיה, כנראה, ההשפעה על תפקודים קוגניטיביים.

לדברי פרופ’ ערמון: “התגברות המודעות לסיבוכים נוירולוגיים של COVID-19  מבטיחה שנגלה סיבוכים נוספים של הוירוס, ותסייע לתכנן את התוכנית השיקומית של מי שחוו אותו בצורה קשה ביותר”.

לדברי פרופ’ דוד טנה (בתמונה) , יו”ר האיגוד הנוירולוגי ומנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה ברמב”ם: התסמינים הכי מאפיינים את נגיף הקרונה הם הריאתיים, ואולם לחלק מהחולים יש גם תסמינים נוירולוגים, החל מכאבי ראש והפרעות בחוש הריח, ועד סיבוכים קשים נדירים במוח ובמערכת העצבים ההיקפית.

פרופ’ טנה מדגיש כי יש חשיבות רבה במיוחד לעקוב וללמוד את ההשפעות ארוכת הטווח על הזיכרון, הריכוז ותהליכי החשיבה בקרב החולים הקשים. מרבית החולים הקשים הם מבוגרים עם מחלות רקע אשר במילא נמצאים בסיכון גבוה לתחלואת מוח.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    זיהום בקורונה במהלך היריון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים והפלות ולכן מומלץ מתן חיסון כנגד COVID-19 לנשים הרות ומנתונים חדשים שפורסמו ב-Journal International de Medecine עולה כי החיסון כנגד הנגיף אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים. מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון למומים מולדים לאחר חיסון בהלך היריון וזאת על-בסיס נתונים מדנמרק, שבדיה ונורבגיה, אשר כללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה