Cognitive Function

מחלת כלי דם קטנים של המוח מלווה בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי קל (Hypertension)

מהמחקר הראשון מסוגו להערכת שינויים קוגניטיביים לאורך זמן בחולים עם יתר לחץ דם עולה קשר בין התקדמות ניכרת בצפיפות-יתר בחומר הלבן סביב החדרים (White Matter Hyperintensities או WMH) ובין סיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי קל.

החוקרים בחנו את שכיחות שינויי WMH סביב החדרים, שינויי WMH עמוקים, היארעות אוטמים ומיקרו-דימומים מוחיים לאורך מעקב ממוצע של 3.95 שנים. הם גם בחנו את מדד DRS-2 (Dementia Rating Scale, 2nd version). בקרב משתתפים עם חשד לליקוי קוגניטיבי קל בתחילת המחקר הושלם בירור נוסף להערכת המצב הקוגניטיבי, תפקודי והתנהגותי, כולל הערכה נוירולוגית ונוירו-פסיכולוגית.

מדדי DRS-2 תוקננו לממוצעי סטיות תקן (Z-Score). החוקרים התאימו את כל המודלים למדדי Z-Score של DRS-2, סמנים למחלת כלי דם קטנים של המוח, לחץ דם דיאסטולי בתחילת המחקר, כמו גם גיל, מין, רמת השכלה ומשך מעקב.

מהנתונים עלה כי ב-75% מהמשתתפים לא היו סימנים להפרעה בתפקוד קוגניטיבי בתחילת המחקר או לאורך המעקב. ב-7% תועד ליקוי קוגניטיבי קל בתחילת הדרך, אשר נסוג לתפקוד תקין במהלך המעקב; ב-9% תועד ליקוי קוגניטיבי קל יציב ו-9% פיתחו ליקוי קוגניטיבי קל במהלך המעקב.

בחולים עם הופעה חדשה של ליקוי קוגניטיבי קל תועדה שכיחות גבוהה יותר של השמנה בטנית (90%), בהשוואה לאלו ללא שינויים קוגניטיביים (67%) ואלו עם ליקוי קוגניטיבי קל בתחילת המחקר, אך לא במהלך המעקב (57%).

סוכרת וגורמי סיכון אחרים למחלות כלי דם לא נקשרו עם שינויים בתפקוד הקוגניטיבי.

במונחים של סמנים להתקדמות של מחלת כלי דם קטנים של המוח, שיעורי ההימצאות של אוטמים חדשים עמדו על 6%; היארעות מיקרו-דימומים מוחיים תועדה ב-6%, התקדמות של WMH סביב החדרים זוהתה ב-22% מהנבדקים והתקדמות של WMH עמוקים זוהתה ב-48% מהמקרים.

בקרב משתתפים עם התקדמות משמעותית בצפיפות-יתר של החומר הלבן סביב החדרים תועדה ירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי, בהשוואה לאלו ללא עדות להתקדמות (ממוצע מתוקן של 0.519-). במשתתפים אלו תועד גם סיכוי גבוה יותר להתפתחות ליקוי קוגניטיבי קל (יחס סיכויים של 6.184).

החוקרים זיהו קשר בין היארעות מיקרו-דימומים ובין ירידה במדדי Z-Score של קשב. עם זאת, לא זוהו הבדלים מובהקים בהערכת תפקודים קוגניטיביים אחרים. הנתונים גם לא הצביעו על קשר בין היארעות אוטמים מוחיים ובין שינויים קוגניטיביים.

החוקרים מציינים כי שיעור המשתתפים בהם תועד תפקוד קוגניטיבי תקין בתחילת המחקר, אשר פיתחו ליקוי קוגניטיבי קל במהלך המעקב, עמד על 9%, שהוא די דומה לדיווחים קודמים בספרות הרפואית.

בכוונת החוקרים לזהות סמני עזר להתקדמות שינויים אלו בכלי הדם של המוח, במטרה לזהות את החולים בסיכון לליקוי קוגניטיבי. פרט לכך, סמנים עשויים גם לשמש כיעדים טובים לטיפול.

Hypertension. Published online January 4, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה