e-med-isral-ribbon

במקרים רבים לא ניתן טיפול ארוך-טווח אופטימאלי לגאוט (JAMA)

במאמר שפורסם במהלך חודש דצמבר בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי רק חלק קטן מחולי גאוט המועמדים לטיפול ארוך-טווח בתרופות להפחתת רמות חומצה אורית קיבלו את הטיפול בהתאם להמלצות הנוכחיות. החוקרים מצאו כי רק שליש מהרופאים בבריטניה החלו בטיפול להפחתת רמות חומצה אורית במועמדים מתאימים לטיפול ולכן ממליצים לכלול את המידע אודות טיפולים אלו לחולים עם גאוט בעת קביעת האבחנה הראשונה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם גאוט חמור יותר או מצבים נלווים, ההנחיות הנוכחיות תומכות בטיפול ארוך-טווח להפחתת רמות חומצה אורית בדם ומניעת שקיעת גבישים. עם זאת, לאחר האבחנה הראשונה, עדיין לא ברור מהו הטיפול המומלץ.

במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את היקף הטיפולים להפחתת רמות חומצה אורית לאחר אבחנה ראשונית של גאוט בכ-52,000 חולים שאובחנו עם מחלת המפרקים בין השנים 1997-2010. מדובר בנתונים אודות חולים שנכללו במאגר UK Clinical Practice Research Datalink, הכולל מידע רפואי אודות כ-8% מאוכלוסיית בריטניה מ-486 מרפאות.

גיל המשתתפים הממוצע בעת האבחנה עמד על 62.5 שנים. חציון הזמן להופעת התוויה ראשונה לטיפול עמד על חמישה חודשים. התוויות לטיפול כללו הישנות התלקחויות גאוט במהלך השנה הראשונה למחלה, טופי, אבני כליות, מחלת כליות כרונית וטיפול במשתנים בעת האבחנה. משך המעקב הממוצע עמד על שש שנים.

44% מהמשתתפים ענו על ההתוויות לטיפול ארוך-טווח להפחתת רמות חומצה אורית בתחילת המחקר ו-87% ענו על ההתוויות הללו חמש שנים לאחר האבחנה, עם זאת, רק חלק קטן מהחולים המתאימים לטיפול זה קיבלו את הטיפול בנקודה כלשהי. חציון שיעור המרשמים עמד על 32.5%.

הסבירות שחולה שענה על ההתוויות לטיפול הייתה מצטברת ונעה בין 44.26% בעת האבחנה, 61.02% לאחר שנה אחת, 86.81% לאחר חמש שנים ועד 94.27% לאחר עשר שנים. הסבירות המצטברת למתן מרשם באותן נקודות זמן עמד על 0%, 16.90%, 30.39% ו-40.52%, בהתאמה.

יחסי הסיכון להתוויות לטיפול במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה עמדו על 1.60 להתלקחות חדה, 1.87 לטופי, 1.67 למחלת כליות כרונית ו-1.57 עם מתן טיפול במשתנים בעת האבחנה.

גורמים ברמת המטופל (גיל, מין, גזע ומצב סוציו-אקונומי) וברמת המרפאה (גאוט, חציון שנת לידה, יחס בין המינים, אזור המרפאה ומצב סוציו-אקונומי) היו אחראיים ל-7.82% ו-13.49% מהיקף השונות במתן מרשמים לטיפול, בהתאמה.

JAMA. 2014;312:2684-2686

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה