הודעת קמהדע

חברת התרופות קמהדע המפתחת, מייצרת, משווקת ומוכרת תרופות ייחודיות להצלת חיים, באמצעות טכנולוגיה ייחודית לטיהור והפרדת חלבונים מפלסמה, המתמקדת בתרופות יתום, מדווחת כי נתוני ביניים של ניסוי קליני, שלב I/II ב- חלבון ה-AAT) Alpha-1 antitrypsin) של החברה, לטיפול במחלת השתל נגד מאחסן (GvHD), שנערך על ידי המרכז לחקר הסרטן פרד האצ’ינסון בסיאטל, וושינגטון, הוצגו במצגת (פוסטר) בכנס השנתי ה-56 של האיגוד האמריקני להמטולוגיה שהתקיים בין 5 ל-9 בדצמבר, 2014, בסן פרנסיסקו.

תוצאות ביניים מהמחקר הקליני שלב I/II הוצגו בפוסטר, שכותרתו “אלפא 1 אנטי טריפסין (AAT) מציע טיפול משמעותי ב- GvHD המתבטא במעיים, לחולים שאינם מגיבים לטיפול בסטרואידים: תוצאות ביניים של הניסוי הקליני שלב I/II“. הפוסטר הוצג ביום שני ה-8 בדצמבר, 2014 על ידי ד”ר מריו מרקונדס ((Mario A. Marcondes M.D. Ph.D, חוקר במרכז לחקר הסרטן פרד האצ’ינסון, באוניברסיטת וושינגטון וחוקר בניסוי הקליני.

GvHD הוא סיבוך עיקרי של השתלה אלוגנאית של תאים המטופואטייםhematopoietic cell  transplantation (HCT) . GvHD אקוטי-חמור עלול להוות סכנת חיים ומקושר עם אובדן חלבונים, כולל חלבון ה-AAT.

הניסוי הקליני שלב I/II נערך במרכז לחקר הסרטן פרד האצ’ינסון בסיאטל, וושינגטון בשיתוף עם Baxter International Inc. וקמהדע, בשימוש במוצר ה- AAT של קמהדע . הניסוי (מס’ מזהה: ClinicalTrials.gov NCT01523821) הנו מחקר תווית גלויה, במינון גדל, הבוחן בטיחות ויעילות. במסגרת הניסוי מתבצעת בדיקה של 24 חולי GvHD הסובלים מתגובה בלתי מספקת לטיפול בסטרואידים לאחר HCT. החולים מחולקים ל- 4 קבוצות מינון. היעד העיקרי של הניסוי הנו בחינת הייעילות של מוצר ה-AAT בשיפור דלקת המעי החמורה המשוייכת ל- GvHD.

עד כה, 7 חולים עם ממאירויות המטולוגיות החלו בניסוי, 6 מתוכם השתייכו למחזור הטיפול הראשון. חולים, שלא הראו תגובה מספקת לטיפול באמצעות סטרואידים, טופלו באמצעות עירוי תוך ורידי של AAT במינון של 90 מ”ג / קילוגרם ביום הראשון, ולאחריו במינון של 30 מ”ג / קילוגרם (מחזור טיפול ראשון) כל יומיים, ובסך הכל קיבלו 8 מנות (במשך 15 ימים).

תוצאות ראשוניות אלו מעידות כי מתן רציף של AAT כטיפול בGvHD של המעיים בחולים שאינם מגיבים לסטרואידים, הינו אפשרי בקבוצת הטיפול. אינדיקציה לריפוי של רירית המעי נצפתה על ידי קיטון בשילשול וירידה באיבוד חלבונים כולל AAT ובהערכה אנדוסקופית. בנוסף, בדיקה של ציטוקינים פרו-דלקתיים הראתה כי מתן AAT הביא לירידה ברמות של ציטוקינים פרו-דלקתיים בסרום והפריע להתפתחות תסמיני GvHD.

במקביל, חוקרים במרכז לחקר סרטן פרד האצ’ינסון פרסמו נתונים שאינם קליניים נוספים ונתונים תצפיתיים במהדורת ספטמבר של כתב העת BLOOD, במאמר שכותרתו: “α-1-antitrypsin (AAT)-modified donor cells suppress GvHD but enhance the GVL effect – a role for mitochondrial bioenergetics.”.

החוקרים הראו קשר הפוך בין רמות AAT בפלסמה של תורמים אנושיים לבין התפתחות GvHD אקוטי בחולים מושתלים (n = 111, p = 0.0006). ככל שרמת ה-AAT בדמו של התורם גבוהה יותר, כך קטן הסיכוי להתפתחות GvHD אצל החולה המקבל את השתל n = 111, p= 0.0006)). יתר על כן, במסגרת ניסויים שנערכו בעכברים, עכברים שקיבלו תאים מתורמים שטופלו ב- AAT סבלו פחות מירידה במשקל, הציגו שכיחות נמוכה יותר של GvHD ותמותה מופחתת בהשוואה לקבוצת ביקורת באלבומין. ההטבה במצבם השתפרה עוד יותר כאשר הן התורם והן המקבל טופלו ב-AAT. תוצאות המחקר הראו כי טיפול ב- AAT בתורמים עכבריים בריאים מקדם את התפשטות תאי T-regulatory (T-regs) ותאי הרג טבעיים, מפחית ציטוקינים פרו-דלקתיים ומגביר ציטוקינים אנטי דלקתיים, כגון IL-10 ו- IL-1Ra. חשוב לציין, AAT אינו מדכא את הפעילות של IL-2, ציטוקינים חיוניים עבור יצירת T-regs, הנדרשים לשם סבילות השתל. יתר על כן, דיכוי GvHD לא התערב בשתל נגד לוקמיה (GVL) ואף הגביר, למעשה, את אפקט ה- GVL.

על פי המאמר: “ניסויים אלה מראים כי AAT מפעיל הגנה חזקה כנגד GvHD תוך שמירה או שיפור פעילות GVL.”

“תוצאות ביניים חיוביות אלה הינן מעודדות ותומכות בהחלטה להמשיך את התוכניות הקליניות הגלובליות שלנו לפיתוח AAT לטיפול ולמניעת GvHD,” אמר דוד צור, מייסד-שותף והמנכ”ל של קמהדע. “חשוב לציין, הנתונים הפרה-קליניים תומכים בתוצאות הביניים החיוביות מניסוי קליני שלב I/II ב- AAT שמיועד לטיפול במעורבות המעיים בחולי GvHD שאינם מגיבים לסטרואידים.”

“בהתחשב בפרופיל הבטיחותי הגבוה של Glassia, יש רציונל חזק כדי לתמוך בפיתוח של התוויה חדשה זו וסבירות מוגברת לכך ש- Glassia תהווה טיפול יעיל למחלה מסכנת חיים זו,” סיכם מר צור.

על מחלת השתל נגד מאחסן (GVHD)

מחלת השתל נגד מאחסן הינה סיבוך נפוץ כתוצאה מהשתלת מח עצם. המחלה מקושרת בדרך כלל עם השתלת תאי גזע אך המונח חל גם על סוגי שתלים נוספים. תאי מערכת חיסון (תאי דם לבנים) ברקמה (של השתל) מזהים את מקבל השתל (המאחסן) כ”זר”. תאי החיסון המושתלים תוקפים את תאי הגוף של המקבל.

GVHD מתרחש ב-30%-70% ממטופלים אשר עוברים הליך רפואי של השתלת תאי מח עצם (HSCT), בדרך כלל כטיפול בלוקמיה, סוגי סרטן דם אחרים, או מחלות דם אחרות. HSCT הינה השתלת תאי גזע שמקורה בדרך כלל מתורם מח עצם חיצוני. אחד הסיבוכים הידועים והמסוכנים של HSCT הינו GVHD .GVHD מתבטא בנזק לרקמות המקבל, כולל נזק לכבד, מערכת העיכול, לעור ולריריות והינו הגורם העיקרי לתחלואה ולתמותה בחולים אלו.

גלוקוקורטיקואידים בעירוי, כגון פרדניזון, הינם הטיפול המקובל ב-GVHD אקוטי[1] ו-GVHD כרוני[2]. הגלוקוקורטיקואידים ניתנים לצורך דיכוי התקיפה של מערכת החיסון על רקמות המאחסן, אך במינונים גבוהים, דיכוי החיסון מסוג זה מעלה את הסיכון לזיהומים והישנות הסרטן. בנוסף, יותר מ-50% מהמטופלים אינם מגיבים בצורה טובה לטיפול סטרואידי וכתוצאה מכך הם בעלי כושר הישרדות נמוך.