על רופאים להקפיד לקחת בחשבון את התפקוד הכלייתי בחולים הנוטלים קומדין בשל פרפור פרוזדורים, כך עולה מנתוני מחקר חדש להערכת הסיכון לדימומים מג’וריים בדרגות שונות של תפקוד כלייתי. החוקרים מסבירים כי כאשר הותחל טיפול בקומדין בחולים עם פרפור פרוזדורים, תואר קשר בין החמרת תפקוד כלייתי ובין סיכון מוגבר לדימומים מג’וריים.
שיעור הדימומים היה גבוה יותר באופן עקבי במהלך 30 הימים הראשונים לטיפול בקומדין בכל קטגוריות קצב הפינוי הגלומרולארי.
מדגם המחקר כלל למעלה מ-12,000 משתתפים בגילאי 66 שנים ומעלה, עם פרפור פרוזדורים, שקיבלו מרשם ראשון לטיפול בקומדין. תוצא הסיום של המחקר היה אשפוז או פניה לחדרי מיון בשל דימום מג’ורי תוך-גולגולתי, במערכת העיכול העליונה או התחתונה, או דימום אחר. שיעור הדימומים תוקנן למשתנים סוציו-דמוגרפיים, מחלות רקע, דימום קודם ונטילת נוגדי-טסיות ונוגדי-דלקת שאינם סטרואידים.
החולים סווגו לפי שש דרגות קצב פינוי גלומרולארי, מלמעלה מ-90 mL/min/1.73m2 לפחות מ-15 mL/min/1.73m2. בתחילת המחקר, עם ירידה בתפקוד הכלייתי, החולים נטו להיות מבוגרים יותר עם שכיחות גבוהה יותר של מחלה צרברווסקולארית, אי-ספיקת לב, אוטם שריר הלב ודימומים.
החוקרים זיהו מגמה עקבית של עליה בשיעורי דימומים מג’וריים עם ירידה בקצב הפינוי הגלומרולארי. במהלך 30 הימים הראשונים לטיפול בקומדין, כאשר קצב הפינוי הגלומרולארי עמד על מעל 90, ההיארעות עמדה על 5.96 ל-100 שנות אדם, כאשר קצב הפינוי הגלומרולארי היה נמוך מ-15 ההיארעות עמדה על 66.07 ל-100 שנות-אדם.
לאחר 30 הימים הראשונים לטיפול בקומדין, היארעות דימומים הייתה נמוכה יותר בכל קטגוריות קצב פינוי גלומרולארי. בקטגוריה הגבוהה ביותר, הסיכון עמד על 3.77 ל-100 שנות-אדם, לעומת 7.90 ל-100 שנות-אדם עם קצב הפינוי הגלומרולארי הנמוך ביותר.
מנתונים אלו עולה כי מספר החולים הנדרש לנזק או להוביל לדימום מג’ורי אחד במהלך 30 הימים הראשונים לטיפול בקומדין בחולים עם פרפור פרוזדורים עם מחלת כליות כרונית הוא 20. לאחר 30 ימים, מספר זה עומד על 243.
הסיכון לדימום ממערכת העיכול עלה ככל שהתפקוד הכלייתי החמיר, עם היארעות של 6% בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי של מעל 90, לעומת 19% מאלו עם קצב פינוי גלומרולארי של 15. דימום תוך-גולגולתי תואר בפחות מ-1% מכלל החולים ושיעור דימומים אחרים עלה מעט לאורך קטגוריות קצב פינוי גלומרולארי, אך מעולם לא מעל 5%.
אחד ההסברים האפשריים לסיכון המוגבר לדימום במהלך 30 הימים הראשונים בחולים עם פרפור פרוזדורים ותפקוד כלייתי ירוד הוא שייתכן והטיפול בהם ניתן בבית החולים, בהשוואה לחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי המתחילים את הטיפול בביתם.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Nephrology
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!