הודעת עמותת “אחת מתשע “

היום בבוקר נערך דיון במסגרת הוועדה לקידום מעמד האישה הנוגע לבריאות נשים חרדיות והעלאת המודעות לסוגיות המרכזיות בנושא.

במסגרת הדיון, הובהרו החסמים המרכזיים המונעים מנשים חרדיות להיבדק בבדיקות תקופותיות וביניהן- בדיקת הממוגרפיה וכך, בעצם להביא לגילוי מוקדם של סרטן השד.

מצ”ב ציטוט מטעם עמותת “אחת מתשע” שהשתתפה בדיון במסגרת פעילותה לטובת העלאת המודעות לגילוי מוקדם בקרב נשים חרדיות.

מאיה אוחנה, מנהלת קידום בריאות בעמותת אחת מתשע:

“נתונים מראים כי אחוזי התמותה בקרב נשים חרדיות מסרטן השד גבוהים פי שלוש בהשוואה לשאר האוכלוסיות. הדיון שנערך הבוקר, הבהיר את הצורך בהשקעת משאבים ייעודיים לטובת העלאת המודעות למחלה, תוך התאמה תרבותית של המסרים למגזר החרדי.

עמותת אחת מתשע מפעילה תוכנית להעלאת המודעות לסרטן השד בקרב נשים חרדיות אשר מטרתה העלאת שיעור הנבדקות בבדיקת ממוגרפיה. העמותה מקיימת סדנאות ועבודה משותפת עם גורמים חרדים בקהילה. כמו כן, העמותה מכשירה “נאמנות בריאות” חרדיות אשר משמשות כסוכנות שינוי וקוראת לגורמים בקהילה החרדית לחבור לפעילות זו ובכך להוביל להצלת חיים.”

להלן פרטים נוספים על המחקר באשר להאירעות ולתמותה מסרטן שד בקרב נשים חרדיות, מתוך אתר “אחת מתשע”:

אבחון מוקדם של סרטן השד במגזר החרדי- האומנם?

חסמים לבדיקות והשלכות האבחון המאוחר

נתונים ורקע:

·         על פי סקר של הלמ”ס משנת 2010, 35.5% מהנשים החרדיות בנות 40 ומעלה ביצעו בדיקת ממוגרפיה לגילוי סרטן השד בשנתיים שקדמו לסקר, לעומת 55.7% מהדתיות, 58.7% מהמסורתיות, ו-  63.7% מהחילוניות.

·        מחקר שפורסם בשנת 2013 ובוצע על ידי ד”ר דורית איזק בדק את היארעות מחלת סרטן השד ומאפייניה באוכלוסיה בישראל לפי חלוקה דתית. ממצאי המחקר מצביעים על כך, שלמרות שההיארעות של המחלה בקרב החרדיות נמוכה יותר מההיארעות בקרב חילוניות, כנראה הודות לגורמים מגינים אצל החרדיות (תחילת יילודה בגיל צעיר, מס’ לידות גבוה), מאפייני המחלה ומהלכה (הפרוגנוזה) חמורים יותר אצל החרדיות. הדבר בא לידי ביטוי בכמה היבטים:

–          אחוז התמותה בקרב נשים חרדיות גבוה פי 3 בהשוואה לשאר הקבוצות.

–          שלב האבחנה של המחלה מאוחר יותר אצל החרדיות.

–          שיעור חזרת המחלה גבוה יותר.

–          משך ההישרדות בקרב חרדיות היה הנמוך ביותר.

חסמים המעכבים או מונעים נשים חרדיות מביצוע בדיקות לגילוי מוקדם:

** המידע ניתן על סמך ניסיון העמותה בפעילות ייעודית למגזר החרדי, הכוללת יצירת קשרים וקיום מפגשים עם גורמים שונים במגוון קהילות חרדיות. אין בכוונתנו ליצור הכללות לגבי ציבור כזה או אחר, אלא לזהות דפוסי התנהגות ולהתאים את פעילותינו.

·         חוסר ידע על המחלה והיעדר מודעות לחשיבות הגילוי המוקדם. נשים חרדיות רבות אינן מודעות לעובדה שגילוי מוקדם של סרטן השד מעלה את הסיכוי להחלמה ושאפשר לחיות חיים נורמאליים לאחר הגילוי והטיפול במחלה. מחקרה של דר’ אסתר שטראוס, מנהלת ביה”ס האקדמי לסיעוד בביה”ח לניאדו (אוניברסיטת תל אביב, 2007) אכן מראה, כי ההבדל הבולט ביותר בין נשים חרדיות ולאחרדיות, הוא רמת הידע על הנושא. אצל נשים חרדיות אובחן חוסר ידע ברור בנושא בדיקות לסרטן שד. יחד עם זאת, מהמחקר עולה כי נשים אלו הביעו רצון רב לקבל מידע נוסף בתחום.

·         טעמי צניעות מונעים שיח פומבי על המחלה (המחלה אף אינה מכונה בשמה, אלא ברמיזה, “המחלה”, “מחלת הנשים”, “מחלת האיבר”). נשים חולות חשות בושה ולכן נוטות להסתיר את מחלתן.

·         בקרב חלק מהציבור קיימת תפיסה לפיה בדיקות סקר לאבחון מוקדם של מחלות אינן עולות בקנה אחד עם ההלכה היהודית, בבחינת “במופלא ממך אל תדרוש”, ויש שחושבים שחלק מהרבנים עצמם דוגלים בתפיסה זו. האמונה שדי בתפילה כדי לשמור על האישה, מרחיקה לעיתים נשים מביצוע בדיקות.

·         חשש מחשיפה בציבור ויחס הקהילה- קיים פחד מכך שהמחלה תטיל כתם על המשפחה או תפגע בשידוך לבנות המשפחה.

·         סדר העדיפויות בו הדאגה של האישה לבריאותה נמצאת בתחתית, בגלל עומס רב הנובע מגידול משפחה מרובת ילדים, טרדות פרנסה, עומס במטלות היומיום וכד’.

·         בשל הבושה וההסתרה גם בתוך המשפחה, במקרים של סרטן שד תורשתי ומשפחתי, הנשים במשפחה אינן מודעות לעובדה שהן עשויות להיות בסיכון ולכן אינן נוקטות בצעדים הנדרשים.

המלצות

יש להשקיע משאבים ייעודיים כדי לפעול להגברת ההיענות לבדיקות והעלאת המודעות לחשיבות לגילוי המוקדם תוך התאמה תרבותית של המסרים לנשים חרדיות, שמקורה ברגישות והבנה מעמיקה של המגזר והזרמים החברתיים שבתוכו.

·         העלאת המודעות למחלה בקרב גורמים רפואיים בתוך הקהילה (רופאי משפחה, אחיות, מזכירות רפואיות) הנמצאים בקשר רצוף עם האישה. הכשרת צוותים רפואיים ופרה רפואיים בנושא במטרה לעודד נשים להיבדק.

·         גיוס ההנהגה הדתית ורבנים מובילים, לתמיכה פומבית בלגיטימיות של בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן השד.

·         קידום ומימון פרויקטים וסדנאות מתואמות להעלאת המודעות למחלה בקהילה החרדית. בניית מגוון תוכניות המותאמות לכל סקטור מתוך ההבנה שהמגזר החרדי אינו מקשה אחת. יש להיוועץ בדמויות מפתח בקהילה שהן בעלות השפעה ויכולות לסייע.

·         הרחבת היקף הסברה בקרב נשים חרדיות באמצעות קמפיין להעלאת מודעות בכלי תקשורת רלבנטיים תוך שימוש במסרים המקובלים בקהילה.

·        עידוד נשים חולות לשתף ולספר על מחלתן בתוך המשפחה כדי ששאר בנות המשפחה תהיינה מודעות לאפשרות שהן נמצאות בקבוצת סיכון.