הודעת האגודה למלחמה בסרטן

האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות מציגים נתונים חדשים ועדכניים הנוגעים לסרטן הערמונית בישראל:

תמצית הממצאים מדיווחה של דר’ ליטל קינן בוקר סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות:

·         סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל.

·         כיום חיים בישראל מעל 16,000 גברים שאובחנו עם סרטן חודרני של הערמונית.

·         בשנת 2011 אובחנו 2,407 חולים חדשים עם סרטן חודרני של הערמונית.

·         מגמת היארעות המחלה בירידה ביהודים ויציבה בערבים.

·         שיעור ההישרדות היחסית מהמחלה ל-5 שנים בעלייה ועומד על 93.3%.

·         בשנת 2011 נפטרו בישראל 432 גברים מסרטן חודרני של הערמונית.

·         שיעורי התמותה נמצאים במגמת ירידה הן ביהודים והן בערבים.

·         בהשוואה בינלאומית, בעוד ששיעור ההיארעות בגברים ישראליים דומה לשיעור במדינות אירופה, בהן המחלה שכיחה, שיעור התמותה מהמחלה נמוך בישראל.

·         יום עיון לחולים מחלימים ובני משפחותיהם, בנושא סרטן הערמונית, התקיים ב-10 לספטמבר בהנחיית דר’ רענן ברגר, מנהל המערך האונקולוגי, במרכז רפואי שיבא תל השומר.

לנתונים בהרחבה:

שיעורי היארעות:

בשנת 2011 אובחנו 2,407 חולים חדשים עם סרטן חודרני של הערמונית, מהם 2,161 יהודים (90%), 132 ערבים (5%), ו-114 חולים נוצרים שאינם ערבים וכאלה ללא סיווג דת (“אחרים”)(5%).

מגמות בשיעורי ההיארעות מצביעים על עלייה מאז תחילת שנות ה-90 מועד בו הפכה בדיקת ה-PSA ( Prostate Specific Antigen) לזמינה בישראל. בשנים האחרונות ירדו השיעורים ביהודים והתייצבו בערבים.

מגמות של סרטן חודרני של הערמונית ביהודים ובערבים בישראל בשנים 1990-2011

תחלואה לפי גיל:

שיעורי ההיארעות עולים באופן ברור החל מגיל 50, ועיקר התחלואה נצפתה בבני 65 שנים ומעלה. שיא התחלואה ביהודים ובערבים הוא בקבוצת הגיל 70-74.

שיעורי תחלואה בסרטן הערמונית לפי מקום לידה מפורטים בדו”ח המצורף.

שיעור ההישרדות מסרטן הערמונית:

ההישרדות היחסית מסרטן הערמונית ל-5 שנים בקרב גברים שאובחנו בשנים 2001-2006, עומדת על 93.3%. בהשוואה לשיעור של 85.2% בקרב מי שאובחנו ב-1996-2000.  כלומר, קיימת מגמה של עלייה בשיעור ההישרדות.

שיעור התמותה מסרטן הערמונית:

סרטן הערמונית הוא השלישי בשכיחותו מכלל התמותה בסרטן בקרב גברים יהודים בישראל. בקרב גברים ערבים הוא הסרטן השישי בשכיחותו.

בשנת 2011 נפטרו בישראל 432 גברים מסרטן הערמונית.

הגיל הממוצע של הנפטרים מסרטן חודרני ש הערמונית  היה 80.3 שנים.

מגמות בשיעורי התמותה מצביעים על ירידה בקרב גברים יהודים והן בגברים ערבים.

השוואה בינלאומית:

השוואת שיעורי ההיארעות ושיעורי התמותה בישראל לאלה של 20 המדינות עם השעורים הגבוהים ביותר באירופה, על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) לשנת 2012, מראים כי שיעור ההיארעות בישראל, נמצא במקום ה-11  (באמצע) , בעוד ששיעור התמותה מהמחלה נמוך ביותר בהשוואה לכל המדינות שהושוו.

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים:

·         האם השמנת יתר מעלה את הסיכון להתקדמות סרטן הערמונית?

מחקרים מצביעים על השפעה שלילית של השמנת-יתר על הסיכון לחלות בסרטן ערמונית מתקדם, אולם השפעתה של השמנת-יתר של חולים בסרטן הערמונית המוקדם על התקדמות מחלתם, טרם נבדקה באופן מספק.

חוקרים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, ביקשו לבדוק את הקשר בין השמנת יתר לבין התקדמות סרטן הערמונית בקרב גברים שחלו במחלה ונמצאים ב’מעקב  פעיל’. בשיטה זו, המאובחנים בשלב מוקדם, אשר נמצאים בסיכון נמוך להתפשטות המחלה, נמצאים במעקב צמוד, כל עוד המחלה לא התקדמה מעבר לשלב קריטי אשר בו מוצע להם טיפול אקטיבי למחלתם, זאת במטרה למנוע או לדחות את  השפעות הלוואי של הטיפולים.

במחקר זה השתתפו 565 גברים, בגיל ממוצע 63,  שנטלו חלק בתכנית ‘מעקב פעיל’ במשך 4 שנים בממוצע. מידע דמוגרפי, קליני ופתולוגי נאסף לגבי כל אחד מהמשתתפים, וכן נתונים על גובה ומשקל לחישוב מדד מסת-גוף (Body Mass Index- BMI).  הערך של משקל-יתר נקבע כאשר BMI גדול או שווה ל-30, משקל עודף- BMI בין 25-30, ומשקל תקין- BMI קטן מ-25. 124 גברים סבלו ממשקל-יתר, 289 סבלו ממשקל עודף, ו-152 גברים הוגדרו במשקל תקין.

התקדמות המחלה נמדדה בשני אמצעים: ‘התקדמות  פתולוגית’  כפי שנצפתה בבדיקות ביופסיה בלבד, ו’התקדמות  טיפולית’  המשקפת מצב קליני כללי של החולה, בעקבותיו הוא עובר משלב ה’מעקב הפעיל’ לשלב הטיפול האקטיבי במחלה. במהלך המחקר, נצפתה התקדמות במחלה בקרב 340 חולים: התקדמות פתולוגית בקרב 168 גברים, והתקדמות בצורך הטיפולי בקרב 172 גברים.

מתוצאות המחקר עולה כי ככל שהייתה עלייה במדד מסת הגוף – ה-BMI, כך חלה התקדמות במחלה:  כל 5 ערכים של BMI ( 5 kg /h ) מעלים פי 1.5 את הסיכון ל’התקדמות הפתולוגית’ של סרטן הערמונית, ופי 1.4 את הסיכון ל’התקדמות הטיפולית’.

לסיכום, החוקרים טוענים כי זהו המחקר הראשון בתחום המוכיח כי עלייה במשקל מעלה את הסיכון להתקדמות סרטן הערמונית עבור חולים הנמצאים במעקב פעיל. החוקרים מציינים כי לאור התוצאות נדרשים מחקרים נוספים שיבדקו האם ניתן להפחית את הסיכון להתקדמות המחלה על ידי ירידה במשקל בעזרת תזונה נכונה, פעילות גופנית ו/או טיפול תרופתי.

פורסם און- ליין במהדורת יוני 2014, בכתב העת European Urology

·         האם גברים נשאי המוטציה של הגן BRCA יכולים להפחית את הסיכון לפתח סרטן ערמונית?

מוטציות בגנים BRCA1 ו – BRCA2 ידועות מזה זמן רב כמגבירות את הסיכון לחלות בסרטן שד ושחלה בקרב נשים, וסרטן שד בגברים. בשנים האחרונות מצביעים מחקרים על כך שגברים הנושאים את אחת המוטציות האלו נמצאים גם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן ערמונית:  סיכון של פי 8.6 לנשאי BRCA2 ופי 3.7 לנשאי BRCA1.

גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לפתח סרטן ערמונית הם גורמים שאינם ניתנים לשינוי וכוללים גנטיקה וגיל. בניסיון לבדוק גורמי סיכון לסרטן הערמונית הניתנים לשינוי ושעליהם יש לנבדקים שליטה, חוקרים מאוניברסיטת קרייטון שבנברסקה, ארצות הברית, בדקו מספר גורמים התנהגותיים בקרב 74 גברים שבמשפחתם קיימות המוטציות הגנטיות ב- BRCA, אך לא כולם נשאים ולא כולם חלו בסרטן. הנבדקים חולקו ל-4 קבוצות: נשאים של אחת המוטציות אשר חלו בסרטן הערמונית; נשאים של אחת המוטציות בריאים; גברים שאינם נשאים שחלו בסרטן הערמונית; גברים שאינם נשאים בריאים.

המשתתפים מילאו שאלונים המתייחסים לאורח חיים ונטילת תרופות: פעילות גופנית בת 30 דקות או יותר, 4 פעמים בשבוע, שתיית  כוס אחת או יותר של אלכוהול פעם בשבוע, היסטוריה של עישון, שתיית כוס קפה אחת או יותר ליום, נטילה של תרופה מקבוצת הסטטינים, נטילת אספירין יומיומית בכל חוזק במשך 5 שנים ומעלה, תכשיר למניעת התקרחות  ונטילת ויטמינים.

מתוצאות המחקר עולה שבקרב נשאים של אחת המוטציות בגן BRCA, מי שנטל  באופן יומיומי אספירין היה בסיכון מופחת לפתח סרטן ערמונית ב- 8.4% לעומת מי שלא נטל תרופה זו. מידע זה מאשש תוצאות של מחקרים קודמים שבדקו את השפעת נטילת אספירין על הסיכון לפתח סרטן ערמונית בקרב כלל הגברים באוכלוסייה.

פעילות גופנית נמרצת ושתיית קפה מדי יום נמצאו אף הם כגורמים התנהגותיים המפחיתים סיכון לסרטן ערמונית בקרב נשאי אחת המוטציות, אולם לא באופן מובהק סטטיסטית.

החוקרים מדגישים את הצורך לאשש נתונים של מחקר זה במחקרים נוספים רחבי היקף.

המחקר פורסם במהדורת אפריל 2014 בכתב העת Journal of genetic counseling.