בכתב העת American Journal of Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם פרפור פרוזדורים, שלא טופלו בעבר באנטגוניסטים של וויטמין K והחלו בטיפול בקומדין, תועדו שיעורי הדמם הגבוהים ביותר, כאשר מהנתונים אין עדויות לעליה ניכרת בשיעור אירועי הדמם בהשוואת טיפול בפרדקסה (Dabigatran) לטיפול בקומדין, ללא תלות בהיסטוריית טיפול באנטגוניסטים של וויטמין K.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסיכון לדימום בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים הוא הגבוה ביותר זמן קצר לאחר התחלת הטיפול באנטגוניסטים לוויטמין K. אין עדויות רבות בנוגע להשפעת טיפול קודם באנטגוניסטים לוויטמין K על הסיכון לדימום כאשר מתחילים בטיפול בנוגד-קרישה פומי חדש. החוקרים ביקשו לבחון את הנושא בחולים עם פרפור פרוזדורים, שהחלו בטיפול בפרדקסה.
המחקר התבסס על נתונים אודות 11,315 חולים עם פרפור פרוזדורים, שטופלו לראשונה בפרדקסה. ביקורות שטופלו בקומדין הותאמו ביחס 2:1 לפי היסטוריית טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K. משך המעקב הממוצע עמד על 13 חודשים. מבין שישה שילובי טיפול (פרדקסה במינון 110 מ”ג, פרדקסה במינון 150 מ”ג וקומדין), ולפי היסטוריית טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K (ללא טיפול קודם או עם טיפול קודם), בחולים שהחלו בטיפול בקומדין ולא טופלו קודם לכן באנטגוניסטים לוויטמין K תועד שיעור הדימומים הגבוה ביותר. בניתוח סטטיסטי שלקח בחשבון מאפיינים בסיסיים הודגמה ירידה בהשוואה לקבוצה זו, שנעה בין 19% בחוללים עם היסטוריית טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K שטופלו בפרדקסה במינון 110 מ”ג (יחס סיכון של 0.81) ל-41% בחולים עם היסטוריית טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K שטופלו בפרדקסה במינון 150 מ”ג (יחס סיכון של 0.59).
בקרב חולים שהחליפו לטיפול בפרדקסה מטיפול בקומדין, בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול בקומדין, שיעור דימום מכל סוג היה נמוך באופן לא-מובהק בחולים שהחליפו לטיפול בפרדקסה במינון 150 מ”ג (יחס סיכון של 0.80), אך לא באלו שהחליפו לטיפול בפרדקסה במינון 110 מ”ג (יחס סיכון של 1.12). התוצאות עבור אירועי דמם מג’ורי היו דומות.
Am J Med. 2014 Jul;127(7):650-656
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!