טיפול בנוגדי-דיכאון במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מלווה בסיכון מוגבר למומי לב בצאצא, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ברור אם הטיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Sertonin Reuptake Inhibitor) ונוגדי-דיכאון אחרים במהלך ההיריון מלווה בסיכון מוגבר למומי לב מולדים. בפרט, קיים חשש בנוגע לקשר אפשרי בין טיפול ב-Paroxetine ובין חסימת מוצא חדר ימין ובין טיפול ב-Sertraline ובין מומים במחיצה החדרית.
החוקרים ערכו מחקר עוקבה בתקופה שבין 2000-2007. המחקר כלל קרוב ל-950,000 נשים הרות, שהיו מבוטחות במדיקייד במהלך התקופה שבין שלושה חודשים לפני מחזור הווסת האחרונה ועד חודש לאחר הלידה, עם לידת חי. הם השוו את הסיכון למומי לב מג’וריים ביילודים לאימהות שנטלו נוגדי-דיכאון במהלך הטרימסטר הראשון עם הסיכון ביילודים שנולדו לנשים שלא נטלו נוגדי-דיכאון.
64,389 נשים נטלו נוגדי-דיכאון במהלך הטרימסטר הראשון (6.8%). בסיכומו של דבר, 6,403 יילודים שלא נחשפו לנוגדי-דיכאון נולדו עם מומי לב (72.3 יילודים עם מום לב לכל 10,000 יילודים), זאת בהשוואה ל-580 יילודים שנחשפו לנוגדי-דיכאון (90.1 ל-10,000 יילודים). הקשר בין חשיפה לנוגדי-דיכאון ובין מומי לב נחלש עם תקנון נוסף לערפלנים. הסיכון היחסי למום לב כלשהו עם טיפול בתרופות ממשפחת SSRI עמד על 1.25 בניתוח לא-מתוקן של הנתונים, 1.12 בניתוח נתונים שהוגבל לנשים עם דיכאון ו-1.06 בניתוח עם תקנון מלא שהוגבל לנשים עם דיכאון.
החוקרים לא זיהו קשר משמעותי בין טיפול ב-Paroxetine וחסימת מוצא חדר ימין (סיכון יחסי של 1.07) או בין טיפול ב-Sertraline ובין פגמים במחיצה החדרית (סיכון יחסי של 1.04).
מתוצאות המחקר הגדול הנוכחי עולה כי אין עליה משמעותית בסיכון למומי לב עקב טיפול בנוגדי-דיכאון במהלך הטרימסטר הראשון.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!