מתוצאות ארוכות-טווח של מחקר SCAST (Scandinavian Candesartan Acute Stroke Trial) עולה כי הפחתת לחץ הדם עם Candesartan אינה משפיעה לטובה על שיעור מחלות כלי דם או שיעורי תמותה בחולים עם אירוע מוחי חד.
מהתוצאות העיקריות של מחקר SCAST, שפורסמו בשנת 2011, עלה כי אין תעולת לטיפול בן שבעה ימים ב- Candesartan, במינון שהועלה עד 16 מ”ג ליום, בכל הנוגע לתוצאי הסיום העיקריים, שכללו שילוב של מחלות כלי דם לאחר שישה חודשים ותוצאות תפקודיות לאחר שישה חודשים. למעשה, תועדה מגמה לא-משמעותית של החמרה בתוצאות עם הטיפול התרופתי (יחס סיכון של 1.09).
מהתוצאות ארוכות הטווח לאחר שלוש שנים, שהוצגו במהלך כנס ה-ESC (European Stroke Conference) עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות בשיעור מחלות כלי דם, אם כי תואר שיפור קל בקבוצת המטופלים ב- Candesartan. באשר לשיעורי התמותה התוצאות היו נייטראליות.
בהצגה נפרדת שהתמקדה בתת-קבוצה של חולים ממחקר SCAST עם אירוע מוחי המורגי חד, גם לא מצאו החוקרים השפעה מועילה לטיפול ב- Candesartan באוכלוסיה זו לאחר שישה חודשים.
מבין 274 החולים עם אירוע מוחי המורגי, 144 חולים טופלו ב- Candesartan ו-130 טופלו בפלסבו. מהערכת מאפייני החולים בתחילת המחקר עלתה שכיחות גבוהה יותר של פרפור פרוזדורים וסוכרת בקבוצת המטופלים ב- Candesartan.
בתת-קבוצה של חולים עם אירועים המורגיים, טיפול בן שבעה ימים ב- Candesartan לווה בהפחתה איטית והדרגתית של 4 מ”מ כספית בלחץ הדם. התוצא הוסקולארי המשולב (תמותה עקב מחלות כלי דם, אירוע מוחי או אוטם שריר הלב) תועד בשיעור דומה של חולים בשתי הקבוצות.
בנוסף, בקרב מטופלים ב- Candesartan תועדו תוצאות תפקודיות גרועות יותר, לפי מדד mRS (Modified Rankin Score), בהשוואה לתוצאות במטופלי פלסבו (יחס סיכויים של .1.61, p=0.04).
מתוך כנס ה-ESC
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!