מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו בנשים בריאות במנופאוזה מוקדמת מצא כי טיפול בן שלושה חודשים בפרוגסטרון בלבד, ללא אסטרדיול, הינו טיפול יעיל להקלה על גלי חום, ללא עליה משמעותית בסיכון למחלות לב וכלי דם.
החוקרים פרסמו לאחרונה מאמר שהתבסס על אותו מחקר, בו טיפול בפרוגסטרון הפחית משמעותית את עוצמת ותדירות גלי חום והזעות לילה בנשים לאחר מנופאוזה.
בניתוח הנתונים הנוכחי הם הדגימו את הבטיחות הקרדיווסקולארית בטווח הקצר של הטיפול הנ”ל ומדווחים כי מדדי פרמינגהם להערכת פרופיל הסיכון הכולל למחלות לב וכלי דם, שהיה נמוך בתחילת המחקר לאור הקריטריונים להכללה במחקר, נותר נמוך עם טיפול בפרוגסטרון.
משילוב הממצאים עולה כי בנשים בריאות במנופאוזה מוקדמת, עם גלי חום והזעות לילה, ישנה אפשרות נוספת לטיפול וניתן להמליץ בבטחה על פרוגסטרון, כאשר לא מומלץ טיפול באסטרוגן.
נשים רבות מסתייגות מנטילת פרוגסטרון להקלה על גלי חום מתוך אמונה כי כרוך בסיכון דומה לאסטרוגן, או אף גרוע מכך. עם זאת, יש כבר הוכחות כי התועלת של פרוגסטרון לבדו לא זכתה להתייחסות ראויה והמחקר הנוכחי הוכיח כי ישנה נטייה להפריז בסיכון הכרוך בטיפול בפרוגסטרון.
תרופת המחקר הייתה פרוגסטרון, באופן ספציפי, Prometrium, צורה טבעית של ההורמון, הזמינה בארצות הברית משנת 1998 ובקנדה משנת 1995, המאושרת רק למניעת עיבוי של רירית הרחם, העשויה להוביל לממאירות של הרחם. פרוגסטין מצד שני הוא הורמון סינתטי המופיע בצורות שונה עם השפעות שונות על המערכת הקרדיווסקולארית.
למרות שפרוגסטין נקשר עם סיכון למחלות לב וכלי דם, החוקרים שיערו כי לפרוגסטרון עשויות להיות השפעות חיוביות על מדדי סיכון למחלות לב וכלי דם בנשים בריאות לאחר-מנופאוזה.
למחקר המקורי גויסו 133 נשים מאזור ונקובר, זמן קצר לאחר תחילת מנופאוזה (וסת אחרון 1-11 שנים קודם לכן), עם גלי חום, אך ללא היסטוריה של עישון וללא סוכרת, יתר לחץ דם, הפרעה ברמות שומנים בדם או מחלות לב. הנשים חולקו באקראי לטיפול בפרוגסטרון במינון 300 מ”ג ליום או פלסבו.
המחקר הנוכחי כלל 112 נשים עם נתונים אודות מדדי סיכון קרדיווסקולארי בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות. החוקרים הצליחו לאסוף נתונים אודות רמות השומנים בדם ב-108 נשים, אך רק בשליש עד מחצית מהנשים תועדו מדדי CRP, אלבומין, D-Dimer או סוכר.
34 נשים עברו בדיקות להערכת חסימה ורידית. בממוצע, נשים אלו היו באמצע שנות החמישים לחייהן, עם ווסת אחרונה כשלוש שנים מוקדם יותר, עם מדדי מסת גוף, קצב לב ולחץ דם תקינים.
עם טיפול בפרוגסטרון זוהתה מגמה לא-משמעותית לשיפור תפקוד האנדותל, כפי שנמדד לפי זרימת הדם בזרוע, ככל הנראה בשל גודל המדגם הקטן.
החוקרים לא זיהו השפעה משמעותית על מדדי דלקת (CRP ואלבומין) או תפקודי קרישה (D-Dimer), משקל, היקף מותניים, מדד מסת גוף, לחץ דם סיסטולי או דיאסטולי, רמות סוכר בדם, או רמות שומנים בדם למעט HDL. עם זאת, תועדה עליה משמעותית של 7.7% ברמות HDL, שחשיבותה אינה ברורה.
החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר, כולל גודל המדגם הקטן, מעקב קצר ושימוש בסמנים נלווים להערכת תוצאי סיום. למרות זאת, לא זוהו בעיות עם בטיחות הטיפול בפרוגסטרון ונראה כי מדובר בטיפול בטוח בטווח הקצר.
PLoS ONE 2014
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!