במאמר שפורסם בכתב העת Canadian Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין תסמינים של הפרעת שינה ובין סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לאחר התערבות כלילית מילעורית מוצלחת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות שינה נפוצות בחולים עם מחלות לב לאחר אנגיופלסטיה כלילית והינן גורם סיכון בלתי תלוי לסיבוכים לבביים. במחקר של חולים שעברו בהצלחה התערבות כלילית מילעורית, באלו שדיווחו על התסמינים המשמעותיים ביותר על-רקע הפרעות שינה שיעורי ההיארעות של התקף לב, רה-וסקולריזציה חוזרת או תמותה בתוך ארבע שנים מהפרוצדורה עמדו על 67%, בהשוואה ל-12% בקרב חולים ללא תסמיני הפרעות שינה.
מניתוח רב-משתנים עלה כי כל תסמין נוסף של הפרעת שינה (בסולם של 10 תסמינים) נקשר עם יחס סיכון לסיבוכים לבביים של 1.2 (p=0.001), וכי הקשר הנ”ל נבע בעיקר מהקשר בין הפרעות שינה ובין רה-וסקולריזציה חוזרת.
מדגם המחקר כלל 388 חולים שעברו הערכה להפרעות שינה זמן קצר לאחר התערבות כלילית מילעורית, באמצעות שאלון שכלל 10 פריטים. החולים נשאלו אם אובחנו אי פעם עם דום נשימה חסימתי בשינה ואם אי פעם טופלו במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure).
המעקב נערך באמצעות שיחות טלפון 7 ו-10 חודשים לאחר PCI, ומעקב ארוך טווח הושלם עד ארבע שנים לאחר ההתערבות הכלילית באמצעות דואר אלקטרוני או טלפונים. יעדי הסיום של המחקר כללו תמותה, תמותה מסיבות לבביות, אוטם לבבי ורה-וסקולריזציה חוזרת.
בממוצע, החולים דיווחו על 3.1 תסמינים של הפרעה בשינה, כאשר התסמינים הנפוצים ביותר כללו נחירות (59%), השתנה לילית תדירה (50%), ישנוניות במהלך היום (43%) והשכמה בלילה וחוסר יכולת להירדם שוב (43%).
סך כולל של 62% חולים אובחנו עם לפחות שלושה תסמינים ו-25% אובחנו עם לפחות חמישה תסמינים.
מניתוח רב-משתנים עלה כי ההשפעה של תסמיני שינה נותרה עקבית ומובהקת סטטיסטית.
מהסקירה עלה כי רק תסמיני שינה (יחס סיכון של 1.2), סוכרת (1.8) ומספר כלי דם חולים (1.4), נותרו קשורים בקשר מובהק עם תוצאי הסיום העיקריים. כל תסמין שינה נוסף לווה בעליה בסיכון לאשפוזים (יחס סיכון של 1.2), אנגיוגרפיה חוזרת (1.36), התערבות מילעורית כלילית חוזרת (1.2), ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (1.36), אירועים מוחיים (1.5) ואבחנה חדשה של אי-ספיקת לב (1.5), ללא תלות בגורמים אחרים הקשורים בסיכון מוגבר.
שאלות בנוגע להפרעות שינה שעמדו בקורלציה המשמעותית ביותר עם הסיכון לתוצאים העיקריים, כללו את השאלות “לעיתים אני מתעורר לקחת אוויר לנשימה” (יחס סיכון של 3.01), “אני חש ישנוני במהלך היום (יחס סיכון של 1.90), ו”לעיתם קרובות אני מתעורר במהלך הלילה ומתקשה להירדם בחזרה” (יחס סיכון של 1.54).
בחולים עם אבחנה דפיניטיבית של דום נשימה חסימתי בשינה (102 חולים), שיעור האירועים לאחר ארבע שנים עמד על 30%.
למרות שהסקירה מצביעה על קשר בין הפרעות שינה וסיבוכים קרדיווסקולאריים, דרושים מחקרים נוספים לאישור קשר סיבתי בין השניים.
CJCA 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!